המרכז למצוינות בהוראה

השפעות בינה מלאכותית באקדמיה

מושגים המסבירים מהי בינה מלאכותית יוצרת:

• בינה מלאכותית – ניסיון לדמות חשיבה או פעולה אנושית באמצעים טכנולוגיים.
• למידת מכונה – מצב בו המחשב לומד מתוך דוגמאות מבלי שנדרש לתכנת אותו לכל סיטואציה אפשרית.
• למידה עמוקה – שיטה של למידת מכונה שיכולה באופן עצמאי לזהות הקשרים, דפוסים ולעבד מידע תוך מתן תשומת לב לפרטים. שיטה זו עושה שימוש ברשת נוירונים מלאכותית בדומה לזו הקיימת במוח האנושי.
• בינה מלאכותית יוצרת Generative AI – מודלים (נקראים transformers) שאומנו בלמידה עמוקה ויש להם היכולת ליצור תוכן ויזואלי, טקסטואלי, אודיו וקוד. קישור למונחון מושגי בינה מלאכותית.

המשמעות של בינה מלאכותית יוצרת באקדמיה

ככל שהאקדמיה ממשיכה להתפתח, השילוב של כלי AI ג'נרטיביים מציג הזדמנויות לשיפור מתודולוגיות הוראה ולמידה, מה שהופך אותה למרכיב הכרחי במוסדות חינוך מודרניים. כלים אלו משנים בקצב מהיר את הנוף של האקדמיה. אי לכך יש חשיבות בהתאמה של שיטות הוראה והערכה.

התאמת שיטות הוראה

יישומי בינה מלאכותית מאפשרים לעבור מלמידה פסיבית, המתמקדת בהעברת ידע, (לדוגמה  אל למידה פעילה. בלמידה מסוג זה ניתן  לרכוש, לתרגל וליישם חשיבה מסדר גבוה ומיומנויות הניתנות להעברה. למידה פעילה היא שיטת הוראה, בה הלומד מעורב בתהליך הלמידה בפעילות כלשהי לדוגמה: קריאה, דיון, ניסוח ומענה על שאלות, יישום רעיונות וניתוח.  (לקריאה נוספת). 

קורסים מבוססי הרצאות היו רחוקים מלהיות מיטביים גם לפני פריצתה של הבינה המלאכותית, אך בעידן הבינה המלאכותית הם יהפכו ללא רלוונטיים במיוחד.

התאמת גישות ההערכה

שיטות הערכה מסורתיות מסתמכות לרוב על הערכה מסכמת בסיום הקורס, הדורשת שינון, שליפה ויישום ידע בהקשר ספציפי. דוגמאות לכך הם בחנים, מטלות ביצוע ומבחנים. אף ששיטות אלה יעילות לצורך הערכת מספר גדול של סטודנטים בנקודת זמן אחת, הן פחות אופטימליות ללמידה משמעותית של ידע, תוכן ומיומנויות, לאור העובדה שסטודנטים נוטים לשכוח את הנלמד במהרה.   

כיום יישומי בינה מלאכותית מוטמעים בכל כלי דיגיטלי העומד לרשותנו ולא מן הנמנע שסטודנטים/יות עשויים/יות להשתמש/להסתמך יתר על המידה בכלי הבינה המלאכותית על מנת להגיע להישגים גבוהים במבחנים וכתיבת מאמרים.

ההערכה בעידן ה-AI צריכה לחייב את הסטודנטים להפגין חשיבה מסדר גבוה בהקשרים מעשיים. לדוגמה: מטלות קבוצתיות, דיון ביקורתי על מאמרים בקבוצות או העברת פרזנטציה. הערכה של תהליכי ניתוח, חשיבה ביקורתית ויצירת רעיונות חדשים במקום מיקוד בתוצר הסופי, מקדמת את מיומנויות הסטודנטים והיכולת שלהם לפתור בעיות.

סוגי ההערכה:

• הערכה מעצבת – מטרתה העיקרית היא בשיפור הלמידה בתחילתו של הקורס ובמהלכו.
• הערכה מסכמת – מטרתה העיקרית תיאור הישגים בנקודת זמן מסוימת לרוב בסיום הקורס
• הערכה מתמשכת – מטרתה לאפשר למידה מבוקרת תוך מתן משוב לאורך הקורס, משלבת את שתי שיטות הערכה הקודמות.

>> קישור למסמך דרכי הערכה.