פודקאסטים

שפה משותפת

ֿ

שפה משותפת

אלון קנצ'וק ורמי רשתי – סטודיו RAG – חידוש גופן דרוגולין

סטודיו RAG בשיחה על אותיות שמחברות בין זהות מותגית לביטוי תרבותי. על היכרות שהחלה בסטודיו לעיצוב קטן ובוטיקי והתפתחה לחברות ולסטודיו עצמאי המתמחה בעיצוב פונטים למותגים וחברות. על הפונטים שעיצבו יחד וביניהם הפונט החדש ל"ווינט", ועל "ראג דרוגולין" שאת החייאתו עשו במסגרת החממה לטיפוגרפיה עברית.

מיכל סהר – שפה כצופן עשוי מצורות מוזרות

מיכל סהר בשיחה על למה היא מוציאה פונטים ועל הבחירה להיות הראשונה שמשתמשת בהם. על השראות לפונט, על הבקשות והרצונות המדויקים שיש לפונט ועל תפקיד המעצבת להתבונן ולמלא אחר הדרישות ולמה פונטים מקומיים חייבים להיות במערכות תלת לשוניות.

שני איבגי – בין כתב־יד לאותיות מוקלדות

שני איבגי בשיחה על המחקר שהחל בימי התואר השני שלה, ועסק במעבר מכתב־יד לכתב מוקלד. מחקר שיצא מגעגוע לשרבוטים של ימי הילדות ותהה לגבי עתידה של אותה שפה חזותית הולכת ונעלמת, הפך לגופן "תנואות", גופן שנמצא בתנועה מתמדת ובוחן את היחס שבין הכתב המוקלד לכתב־היד.

ניל כהן – איך 'כיף' היא מוטיבציה מניעה לעיצוב

ניל כהן בשיחה על פעולת עיצוב עצמאית הנובעת מתוך עניין וסקרנות, על הצלחות וכשלונות, על הבחירה המודעת להתבונן ולשאול שאלות על המקומיות והישראליות הפרטית והקולקטיבית. למה 'כיף' זו מוטיבציה חזקה שמניעה לפעולה ואיך באמצעות חפץ אנשים יכולים להגיד את כל מה שהם חושבים ומרגישים.

דני הטייס – על אותיות שמחות והחיים בכלל

דני מירב בשיחה על איך ומתי הוא התאהב בטיפוגרפיה, על ההבדל בין פונט כותרת לפונט טקסט, על פונטים "חמודים" שעשה לפני 21 שנה ושעדיין מפתיעים בשימושים שלהם ועל פרויקט חדש שנולד מגעגוע והתאהבות וגם מתי ואיך קיבל את הכינוי "הטייס".

דניאל גרומר – מערכות של אותיות כמייצרות דיאלוג

דניאל גרומר בשיחה על פרוייקט הגמר שהוביל אותו לגן עדן ללימודי טיפוגרפיה בהולנד, איך התגלגל להיות שותף בסטודיו 'פונטף' עם הטיפוגרף ינק יונטף, על המרחק והקרבה שיש בין אותיות עבריות לערביות ועל מערכת היחסים ההיסטורית והעכשווית שקושרת בין ההתפתחות הטכנולוגית לעיצוב אותיות.

ירונימוס – על מחקר היסטורי כחלק מפעולת העיצוב

ירונימוס בשיחה על תחילת עידן האינטרנט, על קיטלוג ותיעוד של תרבויות שוליים. על העיסוק בטיפוגרפיה עברית והקמת 'הלשכה לטיפוגרפיה עברית', ועל החשיבות של כתיבה אקדמית החושפת את גלגוליה של האות העברית ומתפקדת כבסיס לעבודות עיצוב עכשוויות ועתידיות.

נוי ניימן – בין ברלין לישראל 2024

נוי ניימן בשיחה על ההחלטה לעצב פרויקט ששובר את היומיום בסטודיו ועל הפונט החדש שפיתח במסגרת החממה לטיפוגרפיה עברית "עיבריד" המחבר את ההגירה הישראלית העכשווית לברלין עם היידיש המסורתית, על עיצוב ספקולטיבי של שפה ועל הקשר החי בין ההיסטוריה והעבר להווה ולעתיד.

קובי פרנקו – למידה וטיפוגרפיה וטיפוגרפיה כדנ״א

קובי פרנקו בשיחה על החוויה בלימודי עיצוב כמרצה וכסטודנט, על הקשר הייחודי שיש בין האקדמיה לתפיסת העיצוב שלו בכלל. על ההתמסרות לחוויה הלימודית כשהיא מבקשת לשבור את המוכר והמובן מאליו, גם דרך אותיות ושפה, ועל מה זה אומר 'טיפוגרפיה אקספרימנטלית', למה חשוב להתבונן על אותיות בתלת מימד ומה הקשר בין קוד לאותיות

עודד עזר – בין עיצוב לאמנות ובין טכנולוגיה לגוף ולזמן

עודד עזר בשיחה על טיפוגרפיה ואומנות. על הצטלבויות בין תחומים דרך רעיון, חומר או צורה, על חשיבה ספקולטיבית וניסויית, ששוברת חוקים ומאפשרת ייצור של תפיסות ומבנים חדשים של אות ושפה, ועל החייאה שהיא בעצם הרחבה של המקור תוך דיאלוג שנע בין שימור, טכנולוגיה וזמן.

ינק יונטף – בין טיפוגרפיה קלאסית לישראלית עכשווית

ינק יונטף בשיחה על תפקידו בעולם של מעצב אותיות, על הקלאסיקה של האות העברית, זו שעוצבה בהתחלה על ידי דוברים ודוברות של שפות־אם אחרות. דרך היכולת להתבונן מבחוץ ובפנים על האות ועל השפה העברית נוצרת מוטיבציה לשימור, שיחזור והחייאה של גופנים בעברית כחלק מיצירה של התרבות היהודית והישראלית העכשווית.

whatsapp
לייעוץ ופרטים נוספים
whatsapp
יצירת קשר
רוצה ללמוד בשנקר? מלא/י את פרטיך ואנחנו ניצור עמך קשר