פודקאסטים

פרק 24: אברי אולשוונג

אמנות של כסף חדש

אברי אולשוונג הוא מעצב, אנימטור, במאי ותסריטאי, מרצה במחלקה לעיצוב פנים, מבנה וסביבה בשנקר, ועבד כאנימטור בסרטי קולנוע רבים, בהם: "ואלס עם באשיר", "סטפן בראון" ו-"9.99$". בפרק הוא משוחח עם ירון לונדון על המשמעויות הפסיכולוגיות של עיצוב חללים, בין אם זה החלל הפרטי שלנו ובין אם אנחנו חווים אותו כצופים בקולנוע או בסדרת טלוויזיה. כדי להגיע לעומקם של הדברים הם חוזרים אחורה בזמן, לימי לואי ה-14. אברי מסביר את הקשרים בין האופן שבו עוצב ארמון ורסאי, לבין העיצוב של מרבית בתי המגורים שלנו בימים אלו. הבדל קטן ומשמעותי מתגלה – מדוע בארמון ורסאי לא היו בתי שימוש? במעבר מהיר...

פרק 23: פרופ' יורם הלוי

זנבו של פגז

פרופ' יורם הלוי, דיקן הפקולטה להנדסה בשנקר, לפני כן היה חבר סגל בטכניון משנת 1987. תחום המחקר העיקרי של יורם הלוי הוא בקרה אוטומטית, והוא חקר במהלך השנים נושאים רבים הקשורים למודלים ובקרה ברשתות תקשורת. בשיחה עם ירון לונדון הוא טוען שכל חוקר שמבין לעומק את המחקר שלו, צריך לדעת להסביר אותו לילד אינטליגנטי בשיחה של עשר דקות. תעשיית הביטחון הישראלית היא מהמתקדמות בעולם, בפרק הלוי מסביר מהי מערכת בקרה, והיכן אנחנו יכולים למצוא אותה; מה משותף למזגן ולמערכת המנווטת טיל שרודף אחרי זנבו של פגז; איך עובדת הטכנולוגיה של כיפת ברזל ומהי הבעיה המסתורית שהוא מנסה לפתור עד...

פרק 22: ד"ר דן הנדל

היערות חוזרים כשבני אדם נעלמים

ד"ר דן הנדל, מרצה בשנקר, אדריכל ואוצר שעבודתו מתמקדת בתערוכות מבוססות מחקר, הוא בעל תואר מאסטר מבית הספר לעיצוב בהרווארד ודוקטורט מהטכניון. לונדון והנדל משוחחים על האופן בו חללים מתעתעים בנו ומניעים אותנו לפעולה. איך השטיחים בקזינו גורמים לנו לבזבז יותר והאם היערות, שנראים לנו פראיים ומסתוריים, הם בעצם חלקה שעוצבה ותוכננה על ידי בני אדם? בפרק הנדל מסביר על מהותם של היערות כנכס ומשאב, ועל הפנטזיה האנושית שהתעוררה אי שם בשנות ה-60 לברוח מהציוויליזציה ולחיות ביערות. השניים נודדים בשיחתם כמו בשבילים מפותלים ביערות רחוקים ולבסוף הם חוזרים ארצה, לקונפליקטים המקומיים- האם היערות הישראלים, בדומה לאלו באירופה, משמשים ככלי...

פרק 21: ד"ר אליק פלמן

האם המינוס האקולוגי שלנו מאיים לבלוע אותנו?

בשנות ה-70 עברנו לראשונה כחברה אנושית את מכסת משאבי הטבע שלנו, מאז אנחנו דוחפים את ידינו עמוק לכיסים, מבזבזים ללא הכרה, ונכנסים ל"מינוס”. ד״ר אליק פלמן, מרצה בכיר בתואר השני בעיצוב בשנקר, מספר לירון לונדון איך לחשב את טביעת הרגל האקולוגית שלו. פלמן מתגורר בגליל, בבית שבנה מחומרים טבעיים לפי עקרונות אקולוגיים -גג ירוק, קירור פאסיבי, תנור מסה, מים אפורים, חשמל סולרי. ומקיים שם משק אוטרקי -חיטה, קטניות, שמן, ירקות, ודבש. בפרק הוא מסביר כמה אורח החיים הנהנתי שלנו "עולה" לכדור הארץ; כיצד המערכת הכלכלית המסועפת שיצרנו גורמת לנו להשתמש ביותר משאבים ממה שכדור הארץ "התקציב" לנו; ומה יקרה...

פרק 20: קרן אטקין

העולם שייך לצעירים?

העולם שלנו עובר שינוי דמוגרפי חסר תקדים, הראשון בסוגו בהיסטוריה של המין האנושי- ירידה בילודה אל מול עליה בתוחלת החיים. קרן אטקין, מנהלת ה-AgeLabIL בשנקר – מעבדה אינטרדיסיפלינרית שעוסקת בתחום ה-agetech, ומחברת הספר The AgeTech Revolution. בשיחה כנה עם אטקין, ירון נפעם מיכולתה של הטכנולוגיה לשפר את חיו, אך באותה נשימה מביע חשש ממנה. בפרק הם משוחחים על המשמעויות של המונח "זקן", ועל מהפכת האייג'טק המביאה איתה פיתוחים שבשנים האחרונות מבשילים למוצרים שישמשו ככל הנראה אותנו, מזדקני העתיד. עוד הם דיברו על ההבדלים בין הדורות, איך הצעירים שנחשבים ״ילידים״ בשפה הטכנולוגית, שוחים בה בקלות ומאמצים טכנולוגיות חדשות בטבעיות, בעוד...

פרק 19: צביקה ימיני

בכל אחד מאיתנו מסתתר יזם

צביקה ימיני, יו"ר הוועד המנהל היוצא של שנקר, יזם, תעשיין, ממציא, איש עסקים ופעיל ציבור ישראלי. מייסד צ.א.ג תעשיות, היידרו אינדוסטרי ופולימר לוג’יסטיק. צביקה, יזם בנפשו, הבין כבר לפני שנים רבות את הקשר בין עיצוב מוצרי פלסטיק להצלחה. הסיפור מתחיל בארגז כלים כחול לבן שעיצבה ושיווקה חברה בבעלותו, שהצליח לשבור את השוק האמריקאי. בפרק עם ירון לונדון הוא פורט בפניו את ה-DNA של המשקיע האופטימלי. לימיני יש ככלל אצבע שלושה קריטריונים לפיהם הוא מחליט אם למיזם יש היתכנות כלכלית, ועד כה, למעט נפילות ספורות, מרבית ההשקעות שלו הניבו פרי. הפרק הוקלט לפני אירועי ה-07.10.

פרק 18: פרופ' אביבית לוי

מפצחת האלגוריתמים

מה הקשר בין אסתטיקה למתמטיקה, ואיך כל זה קשור לכתיבת שירה? פרופ' אביבית לוי, חוקרת העוסקת באלגוריתמים, במבני נתונים ובתיאוריה של מדעי המחשב, נשואה ואם לארבעה, היא חברת סגל ומרצה בכירה במחלקה להנדסת תוכנה בשנקר. במהלך השנים פרסמה לוי מאמרים רבים בכתבי-עת מובילים והשתתפה בכנסים בינלאומיים רבים בתחומי התמחותה. בין הישגיה המדעיים, פתרון בעיה מתמטית שנותרה פתוחה כ-150 שנה. בשיחה עם ירון לונדון היא מסבירה איך מלמדים מחשב לזהות חומרי נפץ בשדות תעופה, ואיך היא משלבת במשך שנים קריירה מצליחה באקדמיה, גידול ילדים ואמונה באלוהים. על רקע סערת ה-AI הם שוחחו על machine learning, האם רשתות נוירונים לומדות באותה...

פרק 17: אסף חנוכה

צייר לי חולשה!

אסף חנוכה, ראש המחלקה לתקשורת חזותית בשנקר, כותב ומאייר קומיקס שעבד עם יוצרי קולנוע מהשורה הראשונה וביניהם ארי פולמן, יוסף סידר ושמוליק מעוז. חנוכה מתגורר בתל אביב עם המאיירת והאוצרת הילית ואב לשני ילדיהם, ויש לו קופסה שבה הוא טומן את כל אותן רעות חולות המתחבאות בנבכי נשמתו – אגרסיות, כעסים, תחושת כישלון ועוד. את המפתח לקופסה הוא שומר קרוב לליבו ובכל פעם שהוא מצייר הוא פותח את תיבת הפנדורה ושולף אחת. בשיחה כנה חנוכה ולונדון מדברים על הקשיים הרגילים של החיים, אלו שלא תמיד אנחנו נותנים עליהם את הדעת, לצד זה עולים גם פלונטרים קשים הנוגעים בעצביה החשופים...

פרק 16: ד"ר חנה פרוינד שרתוק

תפקיד האמן, כעצם בגרונו של משטר

ד"ר חנה פרוינד-שרתוק, מרצה בכירה בשנקר, חוקרת אמנות מודרנית ועכשווית, ותפיסות ביקורתיות של הגוף בתרבות החזותית ובתיאוריות פילוסופיות. בשיחה סוערת בין פרוינד ללונדון, הנוגעת במהות העמוקה ביותר של אמנות, השניים חזרו אחורה ופנימה, וניסו לתמצת את ההגדרה הראשונית ביותר, של מהי אומנות; כדי לנסות לענות על אלו הם נעו יחד בהיסטוריה של האומנות, דרך האבות המייסדים של עולם האומנות ותקופות מורכבות בהיסטוריה האנושית, ואיך כל אלו השפיעו על החברה כפי שהיא כיום. כיצד תנועות חברתיות לקחו את אומנות הגוף הרדיקלית צעד אחד קדימה; מה הופך "אקט" לאמנות, והאם זה של איציק סעידיאן נחשב ככזה?

פרק 15:  ירון לונדון

הפרק הסודי בביוגרפיה של ירון לונדון (פרק בונוס)

בפרק בונוס מיוחד, איציק רנרט, מאייר, קומיקסאי וחבר סגל בכיר במחלקה לתקשורת חזותית בשנקר, תופס את כיסא המראיין. הוא שואל את ירון לונדון על החוויה שלו מסדרת הראיונות שקיים עם המרצים בשנקר, וחושף טפח לא מוכר בביוגרפיה של איש התקשורת: לימודי האיור שלו בבצלאל והקריירה שלו כאמן שנגדעה באיבה למשך 60 שנים, עד עכשיו.

פרק 14: פרופ' אלכס פדואה

דרוש/ה: הפיקאסו של עולם המכוניות

איך נובט מעצב מכוניות במדינה שלא יצרה אף מכונית מלבד סוסיתא? פרופ' אלכס פדואה, שגדל בתל אביב, הוא מעצב תעשייתי ומרצה בכיר במחלקה לעיצוב תעשייתי בשנקר. הוא עבד בין השאר בסיטרואן, השפיע על עיצובים של פרארי ופורד, שיתף פעולה עם פיליפ סטארק וזכה בפרסים בינלאומיים על עבודותיו. בשיחה עם ירון לונדון, הוא מספר על צירופי המקרים שהובילו אדם כמוהו – שלא ממש מבין במכוניות ולא ממש אוהב מכוניות – לעסוק בעיצוב מכוניות, וגם על חיפושו רב השנים אחרי הפיקאסו של עולם הרכבים, שישבור סוף סוף את הנטייה לעצב כלי רכב שנראים, יש להודות, די אותו הדבר.

פרק 13:  ד"ר מאיה שמיילוב

לעצב עולם טוב יותר

כמות החומר שנוצרה על ידי האדם כבר מזמן עברה את כמות החומר הטבעי על כדור הארץ, וזה – לפי ד"ר מאיה שמיילוב, ראש התוכנית לתואר שני בעיצוב – אומר דרשני. מה תפקיד המעצב אחרי מות האובייקט ואיך זה קשור לציווי הבודהיסטי "להרבות טוב בעולם"? מה טוב באי ודאות, מהי כלכלה של חוויה ולמה תקלות ומשברים הם בעצם דבר חיובי? על כל זאת ועוד בפרק זה.

פרק 12: אדר' יהושע גוטמן

אדריכלות בימי קורונה ונבואות עתידיות

איך השפיעה המגיפה הגלובלית על אורחות חיינו ועל הקליפות העוטפות אותנו – בתינו, רחובותינו וערינו? מה מכל זה יישאר ומה יימחה? האם העבודה מהבית העלתה את הפריון או צמצמה אותו? בפרק זה משוחח ירון לונדון עם האדריכל יהושע גוטמן, ראש המחלקה לעיצוב פנים, מבנה וסביבה במכללת שנקר. גוטמן מדבר על השלכות הקורונה מנקודת מבטו, ועוסק בשאלות מרתקות נוספות וגם בניבוי עתידות. האם בעתיד יהיו רכבים אוטונומיים לילדים, למשל? והאם בסוף נשתמש ברכבת הקלה שעמלים כל כך על בנייתה בשנים האחרונות? עוד הם משוחחים על החזרה לכיכרות, תחיית הרחוב, יציאת המטבחים לחזיתות המסעדות. נגלה מדוע הדור הבא של האדריכלים יהיה...

פרק 11: רואי זרחיה

איך הופכים ליזם?

לעתים נדמה שכל אחד היום שואף להיות "יזם", אבל מה זה בעצם אומר? רואי זרחיה הוא מרצה וחבר סגל בכיר במכללת שנקר, המנכ"ל לשעבר ואחד מהשותפים והיזמים של חברת קנדוק, שהחלה את פעילותה כחווה פרטית לגידול קנאביס רפואי בצפון הארץ ובהמשך, התרחבה ובמהלך כהונתו של רואי כמנכ"ל החברה, התמזגה עם חברת הפארמה הציבורית אינטרקיור ששווה היום מעל 1 מיליארד ש"ח.בפרק הוא משוחח עם ירון לונדון על ההיסטוריה המרתקת של הקנאביס – כיצד הפך מתרופה סינית עתיקה לסם בלתי חוקי ובהדרגה בחזרה לסם רפואי, שמעמדו החוקי הולך ונעשה מוסדר במקומות רבים בעולם; מה היו המניעים הפוליטיים המפתיעים שהוציאו אותו מחוץ...

פרק 10: דקל בוברוב

איך מעצבים מודעות אבל?

איך מעצבים מודעת אבל ומה משפיע על עיצוב מצבות? דקל בוברוב, מהמעצבים הגרפיים המובילים בישראל, משוחח עם ירון לונדון על הייצוג החזותי של האבל ועל התרבות הישראלית המפותחת מדי של אנדרטאות. בתוך כך, הוא מסביר סוף סוף מדוע עטיפות הספרים בישראל לא משתוות לעטיפות ספרים במקומות אחרים בעולם, ואיך – בניגוד לאמרה השגורה – אנחנו בדרך כלל צודקים כשאנחנו בוחרים ספר על פי הכריכה שלו.

פרק 9: פרופ' יעל מוריה

"הכיכר היא האלטר אגו של הבית הפרטי"

מה הופך כיכר אחת למקום מזמין שנעים לשתות בו קפה בעוד כיכר אחרת נותרת שוממה? איך המצאות טכנולוגיות משפיעות על האופן שבו העיר בנויה ואיך השלטון מעורב בזה? מדוע יש כל כך הרבה רחובות גנריים וכעורים ואת מי זה משרת? פרופ' יעל מוריה, דקאנית הפקולטה לעיצוב, אדריכלית נוף, שאחראית בין היתר על חידוש כיכר דיזנגוף, משוחחת עם ירון לונדון על הפואטיקה של מקומות ומסבירה למה אדריכלות היא בראש ובראשונה עניין של מערכות יחסים.

פרק 8:  מירב שחם

שיחה על פתיחים לסדרות עם היוצרת שאחראית על הפתיח ל"שעת נעילה"

יש סדרות וסרטים שהפתיח שלהם נחקק בזכרוננו לעד, כמו למשל "ורטיגו" של היצ'קוק וסרטי ג'יימס בונד. מה הופך פתיח של סדרה לבלתי נשכח? איך בכלל מכינים פתיח, מה תפקידו וכיצד הוא התפתח לאורך השנים מעניין פונקציונלי של הצגת קרדיטים ליצירת אמנות קטנה?מירב שחם, מהמחלקה לתקשורת חזותית בשנקר, היא מעצבת שמתמחה בטלוויזיה ובפתיחים גרפיים. היא מספרת לירון לונדון על כמה מעבודותיה האחרונות, ביניהן עיצוב הפתיח לסדרה "שעת נעילה" ומדברת על מקורות ההשראה, על צורת העבודה ועל הקשר בין מוזיקה לדימוי.

פרק 7: איציק רנרט

יופי שטמונים בו זרעי פורענות קטנים

איך מלמדים אמנות? לפי איציק רנרט , מאייר, קומיקסאי, אמן, חבר סגל בכיר במחלקה לתקשורת חזותית ובתואר השני בעיצוב בשנקר ומבכירי האמנים והיוצרים בישראל, חומר הגלם בלימודי אמנות הוא המורה עצמו. כיצד מהלכים על הקו הדק שבין הוראה טובה לשיגעון גדלות ואיך מנחים ומכוונים תלמידים מבלי לקצץ להם את הכנפיים? בשיחה אינטימית עם ירון לונדון, הוא מספר על הרומן עם הציור, שהתחיל כבר בגיל שלוש, ומסביר מדוע בחר לבסוף באיור ולמה הוא לא אוהב יופי יפה מדי.

פרק 6: ד"ר טל גולדרט

המחיר הגבוה של החולצה הזולה

גיבורת הפרק הזה היא הטי שירט הלבנה. זו שנראית לנו כמו מוצר הביגוד הפשוט ביותר שיש – היא לא דורשת צביעה ולא תפירה מתוחכמת, ואפשר לקנות אותה די בזול. טל גולדרט, ראש המחלקה להנדסה כימית בשנקר, שעוסקת בעיצוב מההיבט ההנדסי חברתי, מספרת לירון לונדון מה קורה לאותה חולצה, מתחילת הדרך: עת נזרעת הכותנה, ועד לסופה – כשקונים אותה במבצע של שלוש פלוס אחת. עוד הם מדברים על הטעות שהובילה את גולדרט לעסוק במקצועה ועל המשאב שיעמוד בלב המלחמה הבאה.

פרק 5: איש (ישעיהו) גבאי

עולם בלי בגדים הוא עולם בלי זהות

מה אנחנו אומרים בבגדים שאנחנו לובשים? מה המשמעות הפילוסופית של הארג? כיצד מגדיר הבגד את גבולות הגוף ואיך היה העולם נראה אילו לא היה טקסטיל? לפי איש (ישעיהו) גבאי, מרצה בכיר במחלקה לעיצוב טקסטיל בשנקר, יוצר בתחום האמנות הפלסטית ואוצר תערוכות עיצוב ואמנות, עולם ללא טקסטיל היה השיעמום בהתגלמותו, החידלון בשיאו. בפרק שיגרום לכם להסתכל על בדים אחרת לגמרי, הוא משוחח עם ירון לונדון על טקסטיל כטקסט לא מילולי, ומספר לו כיצד נשזר הבד בקורות חייו.

פרק 4: פרופ' חנה דודיוק

פלסטיק פנטסטיק - יחסי האהבה-שנאה שלנו עם הפולימר המלאכותי

ב-1907 הומצא הפולימר המלאכותי הראשון והעולם השתנה לגמרי. זו היתה אחת המהפכות הגדולות ביותר בציוויליזציה האנושית. בתחילה, העולם התאהב בו ועשה איתו הכל. אבל היום, אנחנו רואים בפלסטיק אויב, שיש לו חלק נכבד בזיהום הסביבתי. חנה דודיוק, פרופ' לכימיה במחלקה להנדסת חומרים פולימרים בשנקר, שמתמחה בדבקים, יוצאת בפרק הזה להגנה על כבודו הרמוס של הפלסטיק. סופה של כל התאהבות גדולה להיגמר בשנאה עזה, היא מסבירה את הרומן שלנו עם מה שהיא מכנה, "פלסטיק פנטסטיק", אבל זה לא הפלסטיק שפשע, אלא אנחנו – בני האדם. ירון לונדון, שנדהם לגלות ששיחה על פולימרים יכולה להיות מרתקת כל כך, שוחח עם דודיוק...

פרק 3: ד"ר ורד פנואלי

סכנת התמכרות או ערך תרפויטי – מה טבעם האמיתי של משחקי מחשב?

שנה לפני הקורונה יצא ארגון הבריאות העולמי בהצהרה שמשחקי מחשב הם ממכרים, ותייג את התופעה כ-Gaming Disorder. שנה לאחר מכן, התפשטה מגיפה עולמית והארגון יצא בקמפיין בשם "שחקו יחד ולחוד", המעודד משחקים משותפים מרחוק. ד"ר ורד פנואלי, ראש התואר השני לעיצוב ופיתוח משחקים דיגיטליים במכללת שנקר, משוחחת עם ירון לונדון – שלא מבין כלום במשחקים דיגיטליים – על הטוב והרע בעולם המשחקים. למה בעצם הם ממכרים כל כך? איך משחקי מחשב מסייעים לטיפול בפוסט טראומה וחרדות חברתיות? מה הקשר בין עיצוב המשחקים לאמנות ולספרות ואיך אנג'לינה ג'ולי השפיעה על התפתחות המבט השלישי במשחקי מחשב?

פרק 2: פרופ׳ שיזף רפאלי

זה האיום האמיתי שרובץ לפתחנו

בפרק זה מסביר נשיא המכללה, פרופ' שיזף רפאלי, לירון לונדון, מדוע החששות שלנו מפני פגיעת האינטרנט בפרטיות יצאו לגמרי מפרופורציה. לונדון מודאג, אבל רפאלי אופטימי. אחד אחרי השני, הוא מפוגג את האיומים שמציבה לכאורה הרחבת הידע הממוחשב: ערעור יסודות הדמוקרטיה, חשש מנסר מתסמונת האח הגדול, טכנולוגיות זיהוי פנים, אובדן אנונימיות, ממשלות שצוברות יותר מדי כוח. בשיחה מרתקת, רפאלי שובר את אחת הפרות הקדושות של החברה כיום: חשיבותה של פרטיות, ומסביר מדוע קידוש הפרטיות מציב בפנינו איום גדול הרבה יותר.

פרק 1: מירב פרץ

הפילוסופיה המוסרית של מאמא עוף

מאמא עוף היא תרנגולת. היא מופיעה על אריזות השניצלונים כמי שמציעה לנו לאכול את האפרוחים שלה, שהם בכלל דינוזאורים. מה מנסים המשווקים ומעצבי המזון לעשות לצרכנים עם כל השבאנג הזה? מה זה אומר על החברה שבה אנחנו חיים, ולמה, למען השם, אין במבה בצורת תינוק? מירב פרץ, ראש המחלקה לעיצוב תעשייתי בשנקר, היא בכלל צמחונית, אבל יש לה משיכה רבת שנים לשניצלים קפואים ולנגיסי עוף. בשיחה עם ירון לונדון, היא מדברת על איך דברים מנורמלים בחיינו, מספרת על פרויקט החיפוש שלה אחר הצלמית החמישית שתתווסף לארבע הצורות הקבועות של נגיסי העוף, וקוראת לאנשים להשתהות לרגע מול המקרר של הקפואים...