סופשנה 2017: בוגרי המחלקה לתקשורת חזותית הציגו פרויקטים מגוונים במסגרת הגשות פתוחות

rnrn

אקולוגיה, טבע וסביבה גאוגרפית: צורתם הבוטנית של צמחים ופרחים מהם מופקים תבלינים הייתה ההשראה למבנים מנייר שיצרה שירן סאסי; תום אברמוביץ ערך סדרת ניסויים המבוססים על הפואמה ״אלסטור״ מאת ויסנטה אוידוברו, הבוחנים את הנזקים שגורם המין האנושי לטבע וסלע בלייברג יצר סדרת אריזות למותג משקאות אלכוהוליים בשם "מרים" מזקקה קטנה המשתמשת בחומרי גלם מקומיים בגליל המערבי.

rnrn

rnrn

ענבר אבן צור יצרה מיתוג לחברה המוכרת אוויר נקי המספקת מכלים אישיים לשאיפת אוויר; דניאל שוקרון עיצבה אריזות לתה אורגני מדברי הנקטף ידנית מצמחים מקומיים ייחודיים להר הנגב. דנה פישר בחרה לבחון דימויים גרפיים הבאים מעולם הטבע של הנוף הישראלי שגויסו לנרטיבים פוליטיים ובלה פוטושבסקי  התמקדה בטבע עירוני עם "גינה להשכיר", מדריך מאויר לגינון המלמד כיצד לגדל צמחים בתנאים הייחודיים של דירות ומשרדים. 

rnrn

rnrn

מתוך פרויקט הגמר של תום אברמוביץ 

rnrn

rnrn

מקומו של האובייקט הפיסי בעולם דיגיטלי: הפרויקט של אופיר פלוטקין  משלב מיצב ואתר העוקבים אחר חפצים אישיים שנאספו ונלקחו משלושה דורות במשפחתה כדי לחבר ביניהם לכדי זיכרון אישי; שירן אוריאל יצרה מיתוג לחברת chip המייצרת צעצועי הרכבה ייחודיים מחפצים מפורקים שאינם בדרך-כלל אובייקטים נחשקים כצעצועים.

rnrn

rnrn

מיכל רוט יצרה מיצב המורכב מגופים מאוירים העשויים בטכניקה של הטלאה (בריקולאז'), בעקבות שיריה של ויסלבה שימבורסקה (2009 2002) ומאי רזניק אספה 200 פריטים מעולמות תוכן שונים, מתוכם בחרה 86 ועבור כל אחד מהם יצרה כלי ייחודי מקרמיקה שיכול 'להכיל' את קורותיו. לבסוף נוצרה מיני-תערוכה המאפשרת נקודות מבט נוספות אודות החפצים המקיפים אותנו בחיי היום-יום.

rnrn

rnrn

מתוך פרויקט הגמר של שירן אוריאל

rnrn

rnrn

תרבות מקומית וקבוצות שוליים בחברה: עולם הפחלוץ עמד במוקד הפרויקט של אלכס קרוננברג  עם דגש מיוחד על נשים ופחלוץ. היא עשתה זאת באמצעות שני פורמטים: האחד, כתב עת שמציג כתבות, ראיונות וצילומים. השני, חלון ראווה הנותן פרשנות חזותית משלימה לחוויה של פעולת הפחלוץ על ידי נשים  רותם אדריאן בחרה לעסוק במסגרת פרויקט הגמר בתקנות חסידות גור, תקנות המכילות אוסף של קודים התנהגותיים וחוקים הנדרשים מהחסידים בחצר. הפרויקט הינו מערך אינפוגרפי-טיפוגרפי המציג וממפה את התקנות על פי פרמטרים של מרחק. השראה חסידית נוכחת גם בפרויקט של גל אשכנזי אשר איירה ספר למעשיותיו של רבי נחמן מברסלב. במקור טקסט זה פונה לקהל דתי ומבוגר, אך בפרויקט גל ביקשה להרחיב את קהל היעד בעזרת פרשנויות חדשות למעשיות.

rnrn

rnrn

תמיר רוזיליו יצר ספר המתעד את סביבתו החברתית עם פורמט מדופדף ונקרא באופן סיבובי המדמה את מיקופו בחבריו; ליז איקורט יצרה מיצב המורכב ממספר אלמנטים העוסקים בעיר רמלה, בה נולדה וגדלה. המושג לעיתים ״רמלאיות״ מכיל סטריאוטיפים שליליים וליז ניסתה להציע מבט אחר, אישי, המבקש את הצופה להתבונן באופן פחות מקטלג ויותר מכיל.

rnrn

rnrn

הקהילה הלהט"בית קיבלה התייחסות מיוחדת בפרויקטים של יונתן גרינדל, אשר  יצר עבודת וידיאו המציגה את הקושי והמורכבות בחיי פלסטינים להטב"ים בישראל 2017 דרך סיפור אישי ובן גבאי, שיצר לקסיקון מודפס לשפה העברית ה״גאה״, העוסק בחקר התהוותה, מתוך פרספקטיבה תיאורטית מתחומי הדעת של אטימולוגיה, בלשנות ותרבות. המילון ערוך בסדר לקסיקוגרפי ומחולק על-פי קטגוריות מרכזיות. אוצר המילים נאסף, מופה, מוין  ותועד לכדי שפה קוהרנטית וזאת כדי להנגיש, להנכיח  ולעגן את התרבות והתמורות הלשוניות של הקהילה הגאה בישראל.

rnrn

מתוך פרויקט הגמר של אלכס קרוננברג

rnrn

rnrn

מוזיקה: פרויקט הגמר של אליאור קרמני עוסק ביצירת תדמית ללייבל ישראלי חדש, אשר מתמחה בהפקת אלבומים חדשים לאמנים ישראלים שנפטרו. התדמית הגרפית מבוססת על הניגוד שבין ההיעדר והחסר של האמן, לבין הנוכחות החיה של המוזיקה. לי דוד יצר קליפ אנימציה פרי שיתוף פעולה בינו ובין המוסיקאי עמנואל גרופי. את הסרטון יצרו יחד תוך כדי שהם שואבים השראה זה מפועלו של זה לכדי יצירה שלמה אחת.

rnrn

rnrn

רותי זסלבסקי יצרה פרויקט אקספרימנטלי העוסק בעיצוב תיווי (כתיבת תווים) משלים לתווים הקיימים לכדי מופע אמוציונלי של נגינת מוזיקה בפסנתר וענת פניג יצרה אתר שבאמצעות השימוש בו ניתן, מלבד האזנה למוזיקת רוק, ללמוד על הקשרים תרבותיים-חברתיים-פוליטיים שהשפיעו על כתיבת השיר והתקופה בה הוא יצא.

rnrn

rnrn

מתוך פרויקט הגמר של ענת פניג

rnrn

rnrn

תרבות עברית: סרטון הוידאו של גיא נתיב מבוסס על שירו של ח.נ. ביאליק "אל הציפור" ומציג פרשנות חזותית חדשה לשיר. עלילתו מתמקדת בניגוד שבין החלום הציוני לסוגיות במציאות הישראלית של ימינו כגון ירידה מהארץ, ציונות, אהבת המולדת והפער שמתקיים בין האהבה למדינה האידיאלית לפשרות היומיום. נועם גור יצרה עבודת וידאו המציגה צדדים בדכאניותו של טקס הנישואין היהודי העכשווי ומבטאת את האופן שבו הטקס משמר מסורת ארוכת שנים, אך הופך לאירוע פטריאכלי אלים, קונפורמסטי ומרוקן מתוכן.

rnrn

rnrn

איתי רווה יצר סדרת סמלים בהתייחס למיתולוגיות החבויות במרחב העירוני. הסדרה מחדשת את מסורת עיצוב סמלי ערים באמצעות היפוך נקודת המבט: מעיצוב סמלים מיתולוגיים נשגבים לסמלים מרובי מיתוסים, הנבנים "מלמטה למעלה". גבריאלה בולסלובסקי יצרה מיתוג למוזיאון המוקדש לחילוניות בישראל. המוזיאון מבקש לתעד, לשמר ולהנציח את ערכי החילוניות בתקופה הנוכחית, בה מתגברת השפעתה של הדת במדינה.

rnrn

מתוך פרויקט הגמר של איתי רווה

rnrn

rnrn

עמיחי שטרית יצר טריילר למשחק מחשב המבוסס על משחקי ״פעולה ממבט ראשון״ העוסק בפלסטין בעוד 70 שנים כמדינת שלטון ערבי ורועי וקס ערך מחקר חזותי הבוחן את קיומה של שפת תנועה גופנית כנגזרת של אידאולוגיה וחזון לאומי. הפרויקט מבוסס על דגימת תנועות גוף מתוך סרטונים המתעדים אימוני נוער לצה״ל.

rnrn

rnrn

נעמי תירוש יצרה סדרת כרזות מאוירות המעניקות פרשנות חזותית-ביקורתית לשיר "פה בארץ חמדת אבות". הכרזות מציגות את החלום ושברו, ומעלות תהיות לגבי הדרך שבה בחרו החברה והמדינה בישראל לצעוד. אביעד סייביץ׳ צייר פורטרטים מאוירים של ידוענים ישראלים. הם אופיינו בעזרת אטריבוטים של הדמות בהתאמה הן לתולדות האומנות והן למרחב הסיפורי שלה בנוף הישראלי מתוך רצון להאדיר עד אבסורד את רעיון המפורסמות.

rnrn

rnrn

מור בכר יצרה פוסטרים אנימטיביים ל"סרטי בורקס" קלאסיים המסומנים כסרטי דרמה סטראוטיפיים, לא איכותיים המתארים קונפליקט בין העולם הישן לבין הישראליות החדשה. סיוון אייבל איירה סדרת כרזות בהשראת "הקוסם מארץ עוץ" כאלגוריה של החברה בישראל. העיבוד להקשר המקומי מתייחס לסוגיות פוליטיות וחברתיות סמויות בסיפור המקורי.

rnrn

rnrn

מתוך פרויקט הגמר של עמיחי שטרית

rnrn

rnrn

כתב עברי, שפה עברית: השפה העברית שימשה כמקור השראה להדס הראל אשר יצרה ירחון בנושא, במטרה להנגיש את השפה העברית ולהציגה כנחשקת ומהנה. הפורמט הוא כרזה מתקפלת, כל גליון מוקדש לנושא מסוים ומאגד בתוכו מקבץ מילים בעברית בעלות מכנה משותף. דנה כהן עיצבה שני פונטים סריף וסנס סריף לאות דפוס עברית. לכל פונט שני משקלים רגיל ועבה. שני הפונטים, המתבססים על אותו שלד, במטרה שיהיה ניתן לעבוד איתם יחד אך בא בעת לעמוד כל אחד בפני עצמו.

rnrn

rnrn

מיכאל שוורץ יצר סרט תיעודי העוסק בסיבות לתחייה המחודשת של הלטרינג העברי; ספיר משיח יצרה פונט עברי מקורי ודינמי שעוצב במיוחד כבסיסי וגמיש, כדי לאפשר שינוי של תכונות טיפוגרפיות כמו עובי, גובה, רוחב, סריף וזווית הסריף בצורה אינטראקטיבית המאפשרת יצירה של אינספור פונטים. 

rnrn

rnrn

רן מיכאלי יצר את הפונט "סלקטור", גופן כותרות מודולרי המתבסס על אותיות עבריות שנכתבו באמצעות  Ruling Pen (כלי קליגרפי היוצר חותמי דיו נרחבים ואקספרסיביים) ודימה קורמה ערך סדרת ניסויים טיפוגרפיים במרחב העירוני. הניסויים חולקו לשלוש קטגוריות: אות, מילה ומשפט.והם מעלים שאלות של קריאות, צורניות, מבניות וערכים טיפוגרפיים נוספים, תוך בחינת הופעתם במרחב.

rnrn

rnrn

מתוך פרויקט הגמר של דנה כהן

rnrn

rnrn

שוטטות, טיולים ויציאה החוצה:  אפליקציית מובייל של טל אינגבר מקרבת בין האדם המודרני לציפורי ארץ ישראל. האפליקציה פועלת כפנקס – שדה אינטראקטיבי באמצעותו יוכל המשתמש לתעד ציפורים וללקט את פרטיהן תוך שמירתם כיומן אישי. טל סלומון ורדי יצר אפלקציה המותאמת אישית למשתמש במטרה לייצר טיול אלטרנטיבי בחו״ל ועידו עזריה יצר ממשק שוטטות המפעיל את המשתמש לגלות דברים חדשים ולהתחבר לסביבה בה הוא נמצא. 

rnrn

rnrn

ילדים: פרויקט הגמר של שיר אהרון מציג לוח העשרה לילדי גן בנושא עונות השנה. הלוח מחולק לארבעה חלקים והפריטים המודבקים עליו מרכיבים סיטואציה, הניתנת לשינוי על ידי הזזתם בחלל או החלפתם מהמאגר בהתאם לעונה הנכנסת. טליה אייבל יצרה סרטון העוסק בבעיית השימוש המופרז בתרופות וכדורים לטיפול בבעיות קשב וריכוז. הסרטון מתאר כיצד 'כדורי הפלא' השתלטו על החברה המערבית, ודן בהשלכות האתיות והחברתיות של התופעה.

rnrn

rnrn

נינה פחמובה איירה את אותיות הא"ב העבריות כציפורים כדי ללמוד הן את האותיות והן על ציפורי ארץ ישראל; יהלי זיו איירה ספר ילדים, בובה ושמיכת בד כשלוש התייחסויות איוריות לסיפור עם רוסי בשם  "ארנב, שועל ותרנגול". האיורים נוצרו בטכניקת מגזרות נייר ובסגנון המשלב שפה איורית אישית והשפעות מתרבות חזותית רוסית.

rnrn

rnrn

מתוך פרויקט הגמר של יהלי זיו

rnrn

rnrn

פרויקטים מעניינים נוספים כוללים את הפרויקט של נילי בכר בנושא קשיי קריאה, מיצב הוידאו של עמית גלברד העוסק בפרשנות אישית לשאלה מה קורה לנו אחרי שמתים ובספר קומיקס הביוגרפי של רון לוין, המתמקד בחייו של אביה. כמו כן, יש לציין את הפרויקט של מתן קלבו המתייחס לשאלות של גבריות באמצעות חמישה מיצבים ואת הפרויקט של עדי רון, הבוחן את היחסים הבין־אישיים שמתעצבים אל מול דרכי התקשורת החדשות.

rn