סדנה אינטנסיבית: איך הופכים מכנסיים, שמלה וסניקרס בלויים למערכת לבוש מחוייטת ואלגנטית? הפרויקט של שי שניידרמן

פירוק, חיבור, עיבוד, חידוש, מיחזור, חשיבה מחדש: סטודנטים משנה ד' במחלקה לעיצוב טקסטיל יצאו ל"מסע שחרור" מכבלי המיתוג, הצריכה, הראווה, הסטטוס והאגירה בסדנה אינטנסיבית ששמה לה למטרה לבחון חלופות למצב הנוכחי ולפתח מודלים חדשים של אופנה אישית ודרך חיים. 

למשך חמישה ימים הפכה המחלקה לעיצוב טקסטיל ל"מעבדת חשיבה", בה התבקשו הסטודנטים לפרום, לפרק ולהרכיב מחדש רעיונות, תפיסות וחומרי גלם. משתתפי הסדנה, המצויים בשלבים ראשוניים של עבודה על פרוייקט הגמר שלהם, פעלו במרחב שבין החדשנות, החומרים והטכנולוגיה של התקופה, לבין המודעות הגוברת לצרכי הפרט והמערכת הגלובלית כולה, הדורשת פיתוח משאבים בני-קיימא. 

  • מערכת לבוש מחוייטת לגבר - שי שניידרמן מספר על הפרויקט שלו:

טקסטיל עבורי הוא מוזיקה, ומוזיקה היא פת לחם שאדם אינו יכול להשליך לפח - גם אם היא ישנה, יש בה ממד פריך וטרי, מרכיב קולינרי סודי שבשילוב עם עוד נתח או שניים של בד יוצר צלילים ומחזות המתחדשים ללא הרף.

הסדנה האינטנסיבית היתה עבורי חמישה ימים של שכרון בדים, צלילים וטעמים. את אלו זכיתי להלחין מתוך מחשבה, מחקר ורצון עז ללטש את האופן בו אני דובר את שפתי כמעצב.

בשוק הבגדים שפתח את הסדנה בחרתי להצטייד במכנסיים האלגנטיות ובזוג נעלי האולסטאר המרופטות שהבאתי מארון הבגדים שלי, יחד עם שמלה ישנה ובלתי לבישה של אחת מחברותיי למחלקה.

מקונספט פרובוקטיבי למערכת לבוש מחוייטת: שי שניידרמן עובד על הפרויקט שלו

תחילה תכננתי לעצב מחומרי הגלם יריעה טקסטילית קונספטואלית-מינימליסטית ודקה לגבר, שתכסה אך ורק את האזורים המוצנעים בגופו. אך כשבהמשך הסדנה הנחו אותנו כי על הבגד להיות פונקציונלי ולביש, זנחתי את הרעיון הפרובוקטיבי המקורי והתחלתי לתכנן מערכת לבוש שלמה לגמרי, המורכבת מאפודה, מכנסיים מחויטים ונעליים תואמות.

במסגרת רצוני העמוק להשביח את שפתי האישית ואת הבגדים שאני יוצר, בחרתי כמקור השראה את עולמו של המעצב היפני Ichiro Suzuki, ובהנחייתם הצמודה של ראש המחלקה, ד"ר קטיה אויכרמן, יחד עם אורי צייג ומריה זלסמן, יצאתי לדרך.

עקב הבלאי הגבוה של הפריטים שבחרתי, הם לא היו שמישים כחומרי גלם בפני עצמם, כך שהחלטתי להוסיף להם בד אריג חדש.

כשם ש-4 קוביות חמאה קשה מפזזות על המחבת הרותחת, נהגתי גם בבדים שעמדו לרשותי: פעולות של פרימה, גזירה ופירוק, יחד עם תיבול משמעותי ודומיננטי של תפירה והטלאה, הניבו בסופו של שבוע שכולו צירים וחבלי לידה מערכת לבוש חדשה הרוקדת בדממה על גופי.

רוח קומוניסטית שיתופית וסוציאליסטית איחדה את חומרי הגלם שלי, עד שכולם היו של כולם וכולם היו עם כולם.

שרוולי הסריג הבלוי הפכו לחלק ממכנסיים ושרוולי המכנסיים חולקו באופן מחושב בין החולצה, המכנסיים והנעליים. בסופו של דבר התקבלה מערכת לבוש מרגשת ומעניינת, השונה ממה שיצרתי עד כה.

לסיכום השבוע המאתגר הזה, אני יכול להעיד כי התחברתי מאוד לנושא ולרוח העשיה שבמרכזו. אחרי 3 שנות לימודים גדושות במחלקה לעיצוב טקסטיל, חשתי כי הסתיים עבורי תהליך הספיגה והבנייה ומכאן עלי לעבור לשלב היישום בפועל. 

בשנה האחרונה ללימודי בשנקר הצבתי לעצמי מטרה ללמוד ולהתמקצע בצורה המקסימלית והסדנה בה השתתפתי העניקה לי "בעיטה הגונה" והניעה את מנועי הסילון לקראת פרויקט הגמר המתקרב.

מתעניינים/ות בלימודים בשנקר?

התקשרו עכשיו למרכז המידע והרישום 1-800-55-1111, או השאירו פרטים ונחזור אליכם >>