סטודנטים לתואר שני בעיצוב יצאו למסע שוטטות והשראה באיסטנבול

"הערים שלך אינן קיימות. אולי אף לא היו בנמצא מעולם. ודאי כי שוב לא תהיינה קיימות לעולם": ברוח יצירת המופת "הערים הסמויות מהעין" יצאו סטודנטים לתואר שני לעיצוב למסע שוטטות באיסטנבול בחיפוש אחר השראה.

לקראת שיאו של הקורס "לובנטסיא" (היפוך אותיות של שם הבירה הטורקית) – בהנחיית פרופ' דגנית שטרן-שוקן ואיילת כרמון – סיירו הסטודנטים בעיר, התבוננו, פגשו מעצבים ואמנים צעירים ושמעו על ההיסטוריה והתרבות המקומית.

בסופו של תהליך הלימוד, החשיבה והחקירה, התבקשו לפתח פרויקט עיצובי המתייחס לגוף האנושי בהשראת ארכיטקטורה אורבנית.

הסטודנטים – המגיעים מתחומי עיצוב שונים ומגוונים – עוסקים במהלך הסמסטר בהקשר המורכב של "עיר" ובהתנהלותו של האדם בתוכה. זאת תוך התייחסות להיבטים אנושיים, חומריים, ארכיטקטוריים, תרבותיים, חושיים, היסטוריים ועוד.

במהלך הלימודים הם עוסקים במושגים מופשטים של עירוניות במובנה הרחב, המהווים עבורם מנוף לפיתוח Projects מתחומי האופנה, הטקסטיל, התכשיטים ואביזרי הגוף. נקודת המוצא של הקורס היא כי ארבעה תחומים אלו מהווים בעצמם היבטים של אדריכלות: כל בגד הוא בניין, כל אביזר הוא בניין, כל טקסטיל הוא בניין, כל גוף הוא בניין. אלו ואחרים יוצרים להלכה סביבה, מרחב, עיר. ברוח תפיסה זאת מתבקשים הסטודנטים להגיע לראיה חדשה, רלוונטית וחדשנית במרחבי התוכנית בה הם לומדים.  

יצירת המופת של הסופר האיטלקי איטלו קאלווינו "הערים הסמויות מהעין" שימשה בסיס רעיוני ומחשבתי לקורס, ממנו יצאו הסטודנטים למסע שוטטות – הן מחשבתי והן פיזי. באופן זה הם חוקרים ובוחנים מגוון נושאים, בהם: טקסטורה ופני שטח, פרופורציות, חומריות, ריבוי ושונות, מיקום, יחסים בין מבנים, נפח וצמצום, רכות וקשיחות, עדינות וגסות.

הביקור באיסטנבול, על עושרה ההיסטורי והתרבותי, ביקש להרחיב ולהעמיק את נקודת המבט של המשתתפים בקורס.

ניב ברנס ואירה פולובסוב – סטודנטים שהשתתפו במסע הייחודי – סיפרו כי החוויה לה זכו היתה יוצאת דופן: "כל יום היווה הפתעה בפני עצמה, כל יציאה לרחובות העיר איפשרה עוד נקודת מבט ועוד זווית שסייעה לתהליך היצירה". 

"היה מרתק לגלות שמדובר בצעירים שמאוד דומים לנו ושעסוקים באותן סוגיות גלובליות ומקומיות כמונו", מספרים על כך ברנס ופולובסוב. הם הוסיפו כי "ניכרת בהם המון ביקורת פנימית על עצמם, כמו גם צורך בוער לחולל שינוי. רבים מהם היו מעורבים בהפגנות הסוערות שהתקיימו לאחרונה נגד ההנהגה השמרנית, מה שאיפשר לחוש את רוחות השינוי שנושבות במדינה". 

"הביקור באיסטנבול העניק לנו נקודת מבט חדשה וסייע במעבר מתמיד בין "זום-אין" ל"זום אאוט" של הנושאים בהם עסקנו", סיכמו ברנס ופולובסוס את החוויה שעברה עליהם.

הפרויקט של וננה בוריאון, בעקבות המסע לטורקיה:

במשך ארבעה ימים גדושים הם זכו לסיורים מודרכים בחלקיה השונים של העיר – החל מהמתוירים והמפורסמים ביותר, עד לאלו הצדדיים והבלתי מוכרים ונפגשו לשיחות והרצאות עם מעצבים, אמנים, יוצרים וחוקרים מקומיים הפועלים בזירה הבינלאומית.

לאחר שחוו את איסטנבול על רבדיה השונים ואף שוטטו ברחובותיה וסימטאותיה ללא "מטרה" מוגדרת, במהלכם אף שרבטו סקיצות לפרויקט, התפנו משתתפי הקורס לעכל את המראות והתחושות ולתרגמם לחזון יצירתי שיוביל לפרויקט העיצובי שלהם.  

ברנס – בוגר תואר ראשון במחלקה לעיצוב פנים מבנה וסביבה בשנקר – סיכם את התרשמותו מאיסטנבול כ"עיר עשירה עד מועקה, שמציעה ריבוי ושפע שמהממים את כל החושים". לדבריו, "הכל גדוש ומוצף באינספור טקסטורות, צבעים, צלילים, אנשים, תרבויות, ריחות וקולות. הכל דומה והכל שונה, משוכפל, משועתק, אך גם מגוון להפליא". בתוך כך, הוסיף כי השיטוט במטרופולין העצום סיפק לו הזדמנות נדירה לחקירה ולחשיבה חדשה אודות הפרויקט שברצונו לפתח.

פלובסוב – בוגרת המסלול לאיור במחלקה לתקשורת חזותית – העידה אף היא על המורכבות שפגשה וציינה כי "איסטנבול לא מאפשרת להתעלם מהשכבות ההיסטוריות והתרבותיות שלה, חלקן נוכסו לאורך השנים על-ידי דתות ולאומים שונים. בכלל, קנה המידה של הכל עצום ומרשים ומדגים את האופי האימפריאליסטי שעדיין מהדהד בין הרבדים הסמויים והגלויים".