התשמע קולי  – ביטויים של מחאה ביצירה | הכנס השנתי של הפקולטה לעיצוב

התשמע קולי  – ביטויים של מחאה ביצירה | הכנס השנתי של הפקולטה לעיצוב

שנקר מזמינה אתכםן לכנס השנתי של הפקולטה לעיצוב.
להזמנה המלאה, לחצו כאן>>
להרשמה, לחצו כאן>>

הכנס השנתי של הפקולטה לעיצוב יוקדש למקומה של המחאה, בעבר ובהווה, בחיים האישיים ובמרחב הציבורי. נבקש לבחון כיצד המחאה באה לידי ביטוי בעיצוב, באומנות, בתקשורת ובמרחב, וכיצד כל תחומי הפעולה הללו משפיעים על המצב של הפרט והחברה. 

בשנים האחרונות, המילה מחאה הפכה לחלק בלתי נפרד משפתנו, ומהוויתנו. לכולם יש על  מה למחות, לכולן יש את הרצון לשנות, וחשוב שקולנו ישמע ויהפוך לתנועה, לגלגל, לשינוי. מחאה היא זו המחברת בין אנשים, אך גם זו שמפלגת ומשסעת. למחאה יש קולות שונים, יצוגים מגזריים שונים, שפה שונה, ססמאות, שפה גרפית וייצוג צבעוני.

הכנס מבקש לעסוק בצדדים השונים של מחאה- בעבר ובהווה, בכתב, בתמונה או בצבע – ובעיקר במחאה ככלי לשינוי. 

לו"ז הכנס

09:30-10:00 – התכנסות
10:00-10:20 – פרופ' טרי שרויאר, דיקנית הפקולטה לעיצוב – דברי פתיחה

מושב ראשון, עיצוב במרחבים בלתי צפויים 

עיצוב טוב יכול להפוך לאמצעי מחאה עוצמתי, בעיקר כאשר הוא נוכח במרחבים ציבוריים. אז, הוא מפתיע, מתגנב, נוגע באנשים שלא היה צפוי שיגע בהם, מגיב לארועים ואף נותן להם משמעות בדיעבד. כשזה קורה, מטשטשים הגבולות בין האישי לקולקטיבי, בין האסתטיקה והפוליטיקה. המושב הראשון מבקש להתבונן בכמה דוגמאות מעולם העיצוב שהתגובה שלהם למציאות, זכתה לתהודה משמעותית.

10:20-10:25  דברי פתיחה: רוני רוסו 
10:25-10:45 ניל כהן [סטודיו CON] ויותם דוקטור [מסעדת האחים], "עוטף
10:45-11:05 כנרת רוזנבלום, יעל קשלס, "Creativity for Democracy
11:05-11:25 מיכל פאוזנר ועודד קוטוק, "תחנת הפצה"

פרויקט "עוטף", נוצר כמחווה לישובי עוטף עזה ואיזור הצפון שספגו פגיעות קשות מאז ה-7 באוקטובר. ניל כהן [סטודיו CON] ויותם דוקטור [מסעדת האחים], ידברו על היכולת לספר סיפור שלם על היסטוריה, עשייה ומורשת ארץ ישראלית, דרך עיצוב, ועל יצירת תקווה ותקומה. 

עמוד האינסטגרם "Creativity for Democracy", אותו מפעילים אייל דה ליאו, כנרת רוזנבלום ויעל קשלס, הוקם בפברואר 2023 כדי לאסוף את הביטויים האישיים, הייחודיים והיצירתיים שמבטאים שלטי המחאה נגד ההפיכה השלטונית, וכבר יותר משנה וחצי גם את הקריאה להצלת החטופים. העמוד הפך להיות כיכר עיר נוספת, וירטואלית, שמייצרת פעולה עיצובית-צילומית המשפיעה על השיח, כמו גם ארכיון של פעולה ותקווה. 

"תחנת הפצה" הוא מיצב אמנותי-עיצובי ביוזמת מיכל פאוזנר, עודד קוטוק ואולגה סטדניוק. המיצב מזמין את המשתתפים בו להגיב בזמן אמת לאסון האנושי ולחורבן הסביבתי שהולך ומתעצם במהלך החודשים האחרונים. בטחנה, מקום אליו נאספו בעבר גרעיני חיטה ונטחנו, הוקמה תחנה להפצת זרעים, ובה המשתתפים/ות יכולים/ות לשלוח גרעין חיטה כברכת שיקום וצמיחה. בהרצאה יוצג הרקע למיצב ותגובת הקהל אליו.

מושב שני, אומנות מחאה  

עבור הא.נשים ברחובות, שיר שמזקק את תחושותיהם הוא דלק עוצמתי להמשיך ולצעוד בקצב. שלט שיש בו הומור ומסר חד וברור, מזכיר את המטרות ומאחד. ויצירות אומנות, בין אם הן בצורת שירה, ספרות, ציור על קיר גלריה או מופע מחול, מזכירות את הרוח האנושית והחופשית שגם (אולי, בעיקר) עבורה אנחנו נלחמות ונלחמים.  

11:35-11:40 דברי פתיחה: דקל שי שחורי
11:40-12:00 יואב קוטנר, "מחאה במוזיקה הישראלית"
12:00-12:20 דקל שי שחורי, "קומיקס כמחאה"
12:20-12:40 אסף חנוכה, "היום שבו הכל השתנה: עשרה סיפורים מה-7 באוקטובר"
12:40-13:00 אדוה קיזלשטיין, "'אחד מי יודע' כאקט של מחאה"

שירי מחאה ישראליים צרובים בזכרון הקולקטיבי של כולנו. שיר טוב לוכד את רוחה של התקופה, מתבונן במציאות באומץ וכשהוא באמת טוב, גם דוחף לשינוי. יואב קוטנר יציג כמה דוגמאות בולטות מהשנים האחרונות למוזיקת מחאה ישראלית. 

הקומיקס הישראלי של שני העשורים האחרונים עשה צעדים משמעותיים מהשוליים למרכז. מז'אנר שנפס כאזוטרי למיינסטרים שהגיע לקהל רחב והישגים אומנותיים מרשימים. דקל שי שחורי תבקש לבדוק מדוע דווקא הז'אנר הזה מצליח לתעד את המחאה, לעיתים אף להוביל אותה, ולנסח מסרים בחדות בלי לוותר על ביטוי אישי, צבע והומור. 

האנתולוגיה "היום שבו הכל השתנה" בעריכת אסף חנוכה ונטע גורביץ, כורכת יחד עשרה סיפורי עדות מה-7 באוקטובר, שקיבלו פרשנות גרפית על ידי מאיירות ומאיירים. האסופה היתה שלב חשוב בהתמודדות הקולקטיבית עם הטראומה, ונתנה ביטוי לגבורה מסוגים שונים.  

יצירתו של אוהד נהרין ללהקת בת שבע 'אחד מי יודע' היתה רגע משמעותי בתרבות הישראלית עוד מהיווצרותה, בשילוב שבין ריקוד מודרני לשיר עממי. היא הפכה לסלע מחלוקת בחגיגות היובל למדינת ישראל וזכתה גם לפרשנות חדשה, בהעלאתה המחודשת בזמן האחרון. אדוה קיזלשטיין תדבר על היצירה הזו כאקט של מחאה.  

מושב שלישי, תגובה, תיעוד, תגובה; סוכני שינוי 

בעידן שבו המציאות החברתית והפוליטית מאתגרת אותנו מדי יום, הופכת המחאה לא רק לביטוי של התנגדות, אלא למרחב יצירתי המקדם חשיבה ביקורתית ופעולה. לא רק הכלי שלהם שונה, אלא גם הגישה האקטיביסטית שלהם שונה בתכלית. 

מושב זה מבקש להביא לבמה את אלה אשר בוחרים לקדם שינוי בהיקף משמעותי ורחב,  ולבחון יחד איתם את תפקידם כמתווכים את הלא נראה, מנכיחים את הכאב, מגלים את המוסתר ומוצאים את הנקודות שמאירות את הטוב שבחברה הישראלית ברצון עז לאתר עתיד טוב יותר. 

13:45-13:50 דברי פתיחה: שירי שיפר 
13:50-14:15 אורי משגב, מחאה עיתונאית
14:15-14:35 אבישג שאר ישוב, תיעוד 
14:35-15:00 מושון זר אביב, דמיון פוליטי

אבישג שאר-ישוב היא צלמת עיתונות ודוקומנטריסטית, המתעדת את המציאות הישראלית עבור צופים בארץ ובעולם. עבודותיה מנכיחות את המודחק, מדגישות רגעים ומשמרות אותם בזיכרון הקולקטיבי. עדשתה מספרת סיפור שלא ניתן להתעלם ממנו.

אורי משגב הוא פובליציסט אמיץ ובועט החוקר את המוסתר. אצלו, המילה הכתובה היא שמאתגרת נרטיבים מקובלים ומציעה פרספקטיבות חדשות. 

מושון זר אביב הוא פעיל חברתי הפועל להנעת הדמיון לידי מעשה של תקווה. הפעולה הישירה שלו מבקשת לתרגם רעיונות למציאות מוחשית. 

פעולותיהם מאירות את מה שנמצא בצל, מקדמות דיאלוג ציבורי ומציבות סימני שאלה במציאות בה סימני שאלה הכרחיים. 

15:00 דברי סיכום 

תמונה בראש העמוד: אבישג שאר-ישוב