תרבות ותעשייה: יחסים מסוכנים? הכנס השני של פורום שנקר לתרבות, אמנות וחברה

פורום שנקר לתרבות וחברה מאגד בתוכו את מיטב הכוחות היוצרים בתחומי התרבות, התעשייה, העיצוב, והאומנות הפועלים כיום בישראל. הפורום הוקם על ידי בית הספר הגבוה להנדסה ועיצוב שנקר במטרה לדון באופן מעמיק בבעיות העומדות בפני החברה והתרבות בישראל ובעולם. באמצעות כינוסים ופרסומים פורום שנקר שואף לעודד דו-שיח בין מיטב היוצרים והחוקרים לבין שאר הגורמים הפעילים בשדה התרבות, תוך איתור נקודות ההשקה ואזורי החפיפה שבין תחומי תרבות, חברה וכלכלה לכאורה נבדלים.

כנס הייסוד של הפורום, בשנת 2004, "העיר הישראלית: העיר העברית האחרונה?", עסק במתח שבין האידיאל המכונן של עיר עברית הומוגנית, הרמונית ומתוכננת לבין המציאות האורבאנית העכשווית של עיר הטרוגנית ורב-תרבותית המתפשטת לכל כיוון ושסועה לאורך אינספור צירים חברתיים, לאומיים, אתניים וארכיטקטוניים. אורחי הכנס הראשון מחו"ל היו חוקר התרבות פרופסור(?) מרשל ברמן מניו יורק, ותיאורטיקן הארכיטקטורה פרופסור אלכסנדר טסוניס מהולנד, אליהם הצטרפה שורה ארוכה של אנשי אקדמיה, תרבות וציבור ישראליים. לקט של מאמרים נבחרים פרי הכנס מיועד לצאת לאור בפרסום משותף לשנקר והוצאת רסלינג.

בשנת 2005  יעמוד במוקד עבודת הפורום הכנס הבין-לאומי "תרבות ותעשיה: יחסים מסוכנים?" שיעסוק במערכת הקשרים המורכבים והדו-כיווניים שבין תרבות לתעשייה. מערכת קשרים רבגונית ומרתקת זו עומדת בבסיס החברה המודרנית ומקורותיה עם תחילת סימני התיעוש באירופה לפני כ- 200 שנה. בעשורים האחרונים, עם המעבר לכלכלה גלובאלית פוסט-תעשייתית, הפכה התרבות עצמה – על מוצריה, דימוייה וגבוריה – למוקד הכלכלי והפוליטי של מערכת יחסים זו. ישראל, שעוברת תהליך של פירוק הכלכלה הריכוזית המייסדת שלה ואימוץ מואץ של כלכלת שוק, ניצבת כיום בצומת הסיכויים והסיכונים של מערכת היחסים שבין תעשייה וחברה.

במתח שבין המצב בעבר –  בו אמנים, ארכיטקטים ומעצבים עבדו בשרות התעשיינים בשיפור סביבת העבודה והמגורים של פועליהם – ובין המצב כיום – בו נדמה כי התעשייה כולה סובבת סביב הערך העיצובי והסימבולי של מוצריה וכי המעצב התעשייתי הוא החוליה המכרעת בתהליך הייצור –  נפרש דיון מורכב בהשלכות הפילוסופיות, המוסריות והיישומיות של יחסי תרבות ותעשייה. האם התרבות הינה תרופה לחוליי החברה התעשייתית, כפי שהאמינו אנשי תנועת ה- Arts and Crafts של מאה ה-19, או שמא התרבות אינה אלא מוצר הצריכה האולטימטיבי של החברה התעשייתית המודרנית, כפי שטענו הוגי אסכולת פרנקפורט של המאה ה-20? האם יחסי החסות המסורתיים שבין פטרון לאמן עדיין רלבנטיים, או שמא מדובר היום בשדות כוח ואינטרסים החורגים מתחומי ההשפעה האישיים גם של היוצר הבודד וגם של הפילנטרופ הנאור? וכיצד מתעצבת התרבות עצמה ומשתנה בקשר ההולך ומתהדק שלה עם התעשייה והטכנולוגיה העילית, ומיהו המחבר האמיתי של יצירת האמנות בעידן השיעתוק: האמן/מעצב, מתכנת המחשבים, בעל חברת הענק או אולי דווקא הצרכן הבוחר את המוצר החדש מעל המדף העמוס?

בית הספר הגבוה שנקר הוקם בשנת 1970 כדי להכשיר מהנדסים, מעצבים ומנהלים לתעשייה הישראלית, ועם כל השינויים האקדמיים והמבניים שהתחוללו בו ב-30 השנים שחלפו מאז, ייחודו של שנקר נותר בקשר של בית הספר לעולם "האמיתי" של התעשייה, על ההזדמנויות הטמונות בה והאתגרים שהיא מציבה מול היחיד. פורום שנקר לתרבות וחברה יעסוק השנה במכלול השאלות העולות מיחסי תרבות וחברה בכנס בין-לאומי שיתקיים בחודש מרץ 2005. מטרת הכנס ליצור רב-שיח בין אמנים מתחומי תרבות רבים, חוקרים מן האקדמיה, מעצבים, מדענים ואנשי תעשייה. מיטב הכוחות מתחומי התעשייה, העיצוב והתרבות הישראליים, בשיתוף חוקרים אירופאים ואמריקאים מן המעלה הראשונה, ידונו בהיסטוריה של יחסי תרבות ותעשייה, ובבעיות ההווה הייחודיות לתעשייה של מדינת ישראל תוך מקומם בפרספקטיבה עולמית. יש לקוות שדו-שיח חלוצי זה יתרום להבנה טובה ופורה של מערכת יחסים חשובה ומסובכת העומדת כיום בפני צומת דרכים מרכזי.