Bark Cloth | בד קליפת עץ – קורס טקסטיל בר קיימא

Bark Cloth | בד קליפת עץ – קורס טקסטיל בר קיימא

שיתוף פעולה של שנקר (ישראל), אוניברסיטת מקררה CEDAT (אוגנדה) ומרכז CoCuDi (ישראל)

סטודנטיות וסגל מהמחלקה לעיצוב טקסטיל, השתתפו בקורס טקסטיל בר קיימא, בקמפלה, אוגנדה. לאחר מספר שנים של שיתוף פעולה וירטואלי, זו השנה השנייה בה מתקיים הקורס, פיזית, באוגנדה, המקום בו גדל עץ המוטובה. בד קליפת עץ המוטובה הוא טקסטיל עתיק, לא ארוג, ידידותי לסביבה, המופק מכתישת של קליפת עצים פנימית ליריעות גמישות. בד זה, המשמש באופן מסורתי לבגדים, מצעים ופריטים טקסיים, ידוע בתכונותיו הארציות, המרקמיות והעמידות.

הסטודנטים והסגל השתתפו יחד, במשך שמונה ימים אינטנסיביים,  בסטודיו עיצוב רב-תחומי, אשר חקר את בד קליפת העץ כחומר מסורתי היכול לשמש בעיצוב עכשווי. הם חוו למידה מבוססת שטח, עבדו בסדנאות מבוססות מלאכה ידנית וניסויים בחומרים, ביצעו מחקר חומרים מעמיק ופיתחו מוצרים חדשים המושרשים במורשת התרבותית של אוגנדה, תוך שיתוף פעולה בין-תרבותי.

הסטודנטים עבדו בשישה צוותים בינלאומיים מעורבים, אשר פיתחו מוצרים תלת ממדיים פונקציונליים מבד קליפת העץ, תוך בחינת קיפול, חיזוק מבני, מערכות חיבור, טכניקות ציפוי וגימור פני שטח ובהשראת אוריגאמי, צורות גיאומטריות מקופלות, צורות בוטניות ועוד. הם חקרו את המעבר בין דו לתלת ממד, ביצעו ניסויים מבניים, בדקו עמידות, שימור וביצועים פונקציונליים, הפגישו בין מלאכה לתעשייה, העלו  שאלות ומצאו פתרונות לאחריות תרבותית בשימוש בחומרים.

הקורס האינטנסיבי שם במכוון דגש על מחקר והתנסות בסטודיו בשילוב, וחשוב באותה מידה, על חשיפה תרבותית: לימודי שטח, למידה תרבותית, ביקורים בשווקי יצירה, השתתפות בסדנאות יצירה מחומרים מקומיים כמו עלי דקל ומפגש עם אומנים מקומיים. הללו ביססו את תהליך העיצוב בהקשר היסטורי, חברתי וסביבתי.

מה צופן העתיד?

בד קליפת עץ מתנהג בצורה שונה מבד קונבנציונלי – הוא דורש שיתוף פעולה עם החומר ולא כפיית צורה. הצלחה מבנית תלויה במידה רבה בשיטות הקשחה ובהכנה, בטכניקות חיבור של בטנה פנימית לקליפה חיצונית, הדורשות מחקר, בקנה המידה המשפיע על יציבות ופונקציונליות, ובאיכות הגימור המשפיעה באופן דרמטי על העמידות והערך האסתטי.

התוצאות מדגימות פוטנציאל חזק למחקר מתמשך בבד קליפות עץ כחומר עיצוב עכשווי וטבעי, בעל שלמות תרבותית, והצוותים הציעו כיווני מחקר ופיתוח עתידי בתחומי טיפולי שימור טבעיים, חומרי הקשחה וחיזוק מבני, שילוב של מדיה מעורבת (חרוזים, בטנות, מערכות שכבות), מערכות נשיאה ארגונומיות, מידות מורחבות ויכולת נשיאת משקל, שימוש בר-קיימא בשאריות החומר ועוד.

מעבר לניסויים בחומרים, הסדנה שימשה פלטפורמה משמעותית לשיתוף פעולה בין תרבותי וכפי שאמרו הסטודנטים, "הפרויקט עסק בעיצוב חומרים, אך באותה המידה, בקשר אנושי".

תודות

למרכז CoCuDi על מודל הפיתוח הבין-תרבותי מבוסס הפרקטיקה וליווי הפרוייקט על כל היבטיו משלב הרעיון ועד לשלב ה'שקופיות'.

למחלקה לעיצוב טקסטיל על שותפות ותיקה, ומעמיקה, מחוייבות לפרוייקט והתלהבות שאינה דועכת עם השנים.

למרכז הבינלאומי על התמיכה בפרוייקט.