שירלי וגנר: מזג שכבות

שירלי וגנר: מזג שכבות

'"

הדימויים המופיעים בעבודותיה של שירלי וגנר, מרצה בבית הספר לאמנות רב-תחומית בשנקר, נבנים כתפאורה בחלל הסטודיו, בעבודת יד מאומצת, שכבה על גבי שכבה.

חומרי הגלם אותם היא חוקרת כרוכים באתוס הציוני ובהיסטוריה המקומית – קקטוסים, עצי אקליפטוס, שדות חרושים בעמק, בונקרים, הריסות, סלעים ואבנים. שירלי חוזרת שוב ושוב לאותם מקומות ומשחזרת את מנגנוני ההתבוננות בנוף מזווית נוסטלגית וביקורתית כאחד. השכבות המרכיבות את המודל מתמזגות לבסוף לדימוי אחד דו־ממדי, תוצר של פעולת הצילום. העבודות מייצגות קונפליקט בין מדיומים (ציור, פיסול, צילום, וידאו) ובין יצירה אנלוגית לדיגיטלית.

מצד אחד הפרקטיקה העמלנית נדמית כמחווה לציור ולקראפט. מצד שני, צורות וצבעים שנוצרו בעבודת יד מבקשים לדמות כשלים טכנולוגיים הקשורים לאופן הייצור והקליטה של דימויים באמצעות מסכים – פיקסליזציה, פילטרים, שגיאות חיישן או טעויות צבע – כל אלו משבשים את הדימוי ומייצרים קקופוניה המייצגת כשל בראיית המקום.

כותרת התערוכה שאולה מן הפקודות Merge / Flatten Image בתוכנת פוטושופ, שתכליתן למזג את כל השכבות המשמשות בתהליך העבודה לכדי דימוי אחד, משוטח.

שחזור מנגנוני העיבוד הדיגיטלי של התמונה נוכח בעבודות נוספות – גריד משבצות באפור לבן בעבודה Field and Pixels מרפרר לשכבת הבסיס בפוטושופ, והעבודה Invert מדמה את ההיפוך הדיגיטלי בין נגטיב לפוזיטיב.

עבודה הוידאו Effacement (מחיקה) מתארת מקום קונקרטי, אולם אינה מבקשת לתעדו, אלא לייצר חווית צפייה אימרסיבית, שבמרכזה עומדת הגיאומטריה של המבנה. תנועת המצלמה בחלל מתרחקת ומתקרבת בו־זמנית, ואינה מובילה ליעד כלשהו.

אוצרת: מיה פרנקל טנא

rn", #, #'