תערוכה: בין שחיקה לתקווה

בוגרות שנקר בתערוכה עבור מטה משפחות החטופים והנעדרים – "בין שחיקה לתקווה"

נוי אלון ודנה בלום, בוגרות המחלקה לעיצוב תכשיטים, יציגו בתערוכה "בין שחיקה לתקווה" שקמה במטרה לסייע למטה משפחות החטופים והנעדרים, לצד 100 משתתפים נוספים.

התערוכה הקבוצתית ״בין שחיקה לתקווה״ מציגה את דגל ישראל כסמל לריבוי מבטים ולחיבור בין הרובד האישי ללאומי. היא בוחנת את כוחה של אמנות לרפא ולאחות בהקשרים מורכבים.   

הרעיון לתערוכה נולד בערבה, למראה שורה של דגלי ישראל מתנופפים ברוח המדברית, שחוקים ובלים. הם היו רעננים ומתנוססים, ועם הזמן התפוררו קצותיהם, הועם צבעם וחורים נפערו בם. עדויות אלה לבלאי הקיום הן גם עדויות לעומק שהם נושאים עימם ולמשקל אחריותם. דגלים אלה לוקטו בסבלנות ובאהבה לאורך זמן כדי לתת אותם ליוצרות וליוצרים, שיפיחו בהם חיים חדשים. במובן מסוים, אלו אינן יצירות בתוליות, אלא שרידים של סיבולת אשר קיבלו חיים חדשים. 

משתתפי התערוכה יתנו פרשנות אישית למשמעות הדגל השחוק בעיניהם, ובכך ליצוק סיפור חדש לכל דגל. היוצרים משתמשים בטכניקות ובמדיומים מגוונים: צילום, מיצג, מיצב, פיסול, ציור, אסמבלאז', קולאז' וקראפט. רבים מהם שילבו חומרי טקסטיל נוספים עם חלקי הדגל המתפוררים, כגון בדים של מדי צבא, שק, רקמה או מצעים מחדר ילדים. יוצרים אחרים חיברו אלמנטים קיימים, כמו סיכות צבאיות, רשת, אריח, מנעול, נייר פרגמנט או שמלה. כל צירוף יוצר משפטים חדשים של הקשרים ומשמעויות – כמו המציאות שבה אנו חיים, ואשר בה עלינו לנסות להרכיב את השברים אחרי הפגיעות הרבות שפירקו וחתכו את הלבבות, החברה והתקווה.

ההכנסות מהתערוכה יתרמו למטה משפחות החטופים והנעדרים.

אוצרת: חנה רוטשילד

בראש העמוד: עבודתה של דנה בלום (צילום: יונה שלי)