פרויקטי הגמר של המחלקה להנדסת תוכנה

המחלקה להנדסת תוכנה בשנקר הפכה את העבודה על פרויקטי הגמר לתואר מהנדס תוכנה לתוכנית פרקטית גרנדיוזית, שמתעלה מעל עצמה משנה לשנה.

אחרי שנה וחודשיים של עבודת מחקר אקדמי, כתיבת מסמכי אפיון מקצועיים ותכנות ברמה בינלאומית- הגענו לרגע האמת! הצגת מוצרים בקדמת הטכנולוגיה, ברמה מקצועית שאין שנית לה בארץ בלימודי הנדסת תוכנה! תערוכת הבוגרים 2019 תוצג על פני 3 קומות ברמת גן, בנוכחות אורחים מכל הארץ.

ומה תכנתו הסטודנטים להנדסת תוכנה בשנקר? מערכת צבאית לניהול הכוחות בשטח ומתן יכולות תקשורת בתנאי קיצון לא שגרתיים, טלוויזיה אינטראקטיבית שמרחיבה בסגנון עתידני את הצפייה בתוכן, מערכת לבקרה ולניטור תנאי גדילה וצמיחה של צמחים, מערכת סנסורים תת-ממיים אלחוטית לתיעוד ולניהול הישגי שחיינים תחרותיים-אולימפיים בבריכה, מערכת סייברית שמטשטשת דמויות ערומות באינטרנט כשגולשים ילדים, מערכת IOT לניהול חכם של מערך האשפה ברמת גן, צמיד חכם שהודפס במדפסת תלת ממדית במחלקה ויכול בעזרת ויברציות-רעידות להנחות את הדרך לרוכבי קורקינטים בתל אביב, סוכן חכם שמתאים את החופשה האולטימטיבית בעזרת למידת מכונה ועוד ועוד.

49 בוגרים ובוגרות מציגים את פרויקטי הגמר שלהם בהתמחויות: הנדסת ווב וענן, הנדסת מערכות חכמות במיקודים סייבר ודאטה סיינס.

"הגעת ליעד" - לא lookIn אלא lookup

רוצים לשבור הרגלים רעים בזמן ניווט ממקום למקום? אפליקציית lookup, צמיד חכם שהודפס במדפסת תלת ממד, ישלח לכם ויברציות-רעידות קטנות בכל פעם שתתקרבו לפנייה בדרך שלכם

לכולנו יש הרגלים רעים בזמן ניווט. אנחנו מנסים להפסיק לשלוח וואטסאפ בזמן נהיגה, משתדלים לשים לב לדרך ולהימנע מהסחות הדעת. אבל לא ממש הולך לנו. הרגל זה הרגל.

אז עכשיו lookup מציעה פתרון מתקדם לכל מי שמנסה להישאר בחיים בזמן רכיבה על אופניים או על קורקינט ברחוב. במקום להסתכל כל הזמן בווייז, במקום להוריד את העיניים בלי סוף מהמסלול, נוכל להגיע בבטחה ליעד. איך? על ידי הגדרת מסלול מראש, והכנסת הטלפון לכיס! הרעיון התחיל דווקא מצורך שעלה בזמן סקי. דמיינו הרים לבנים, אופק לבן ואינספור מסלולים לא מסומנים בדרך למטה. הצמיד החכם ירטוט על היד שלכם ימינה או שמאלה, ישר או להסתובב, כמה מטרים לפני וברגע הפניה, כדי שתמצאו את הדרך מבלי להוריד את העיניים מהמסלול.

יוצרי lookup, צעירים תל אביביים, הפכו את הרעיון למוצר שימושי ונדרש לניווט על קורקינט ואופניים ברחובות האורבניים של תל אביב. נגדיר את המסלול מראש, נשים את הטלפון בכיס, נעלה על הקורקינט, והופ! הדרך ליעד בטוחה. ואם זה לא הכל, האפליקציה תבחר לכם את המסלול לפי רמת הקושי שלכם!

הסטודנטים הם רוני פוליצנוב , חיים אלבז ורעות לייב, סטודנטים במחלקה להנדסת תוכנה, שנקר. הפרויקט בוצע במסגרת התוכנית הפרקטית-גרנדיוזית של פרויקטי הגמר במחלקה להנדסת תוכנה, בהנחיית ד"ר יונית רושו.

לצפייה בסרטון הפרויקט לחצו כאן!

המלחמה על החוויה האולטימטיבית

פלטפורמת InteractiveTV מאפשרת לספקי תוכן לנהל אירועים בטלוויזיה בשידור חי על מנת לשפר את חווית הטלוויזיה הכללית בעזרת הממיר.

שילוב חדשני בין עולם ה TV לבין עולם המובייל, תוך כדי אינטראקציה עם המשתמש שגולש בסלולארי וצופה בטלוויזיה. הפרויקט כולל מערכת לספקי התוכן שיכולים להגדיר פרסומות, שיופיעו בחלון על גבי הטלוויזיה, בזמן ובערוץ מסוים.

מי לא רואה האח הגדול? מי לא רוצה להדיח בזמן אמת בקלות? הפלטפורמה החדשה שיצרו שלושת הסטודנטים הצעירים מאפשרת להצביע ולצפות בסטטיסטיקות של אחוזי ונתוני הצבעות, לדוגמה הצבעה להדחה באח הגדול. כי מה יותר קל מזה?

הפתרון האינטראקטיבי מאפשר גם למשתמשי הקצה שבסלון לתקשר אילו עם אילו בצ'אט על גבי מסך הטלוויזיה.

באמצעות הטלפון יכול לקוח מהסלון שלו להזמין פיצה דרך הפרסומת, להצביע או לתקשר עם אחרים, כמו כן הוא יוכל לקבל התראות על ערוצים שבהם צופים הילדים בבית וגם להזמין עבורם מהטלפון.

הסטודנטים הם מחמוד מחאמיד, בליא יאסין וזיאד חיראללה, סטודנטים במחלקה להנדסת תוכנה, שנקר. הפרויקט בוצע במסגרת התוכנית הפרקטית-גרנדיוזית של פרויקטי הגמר במחלקה להנדסת תוכנה, בהנחיית ד"ר יונית רושו וד"ר יגאל הופנר.

מראה מראה שעל הקיר- מי הכי נקי בעיר

פרוייקט WiseTrash נוצר עבור מחלקות התברואה של עיריות מוניצפליות. במסגרתו פותח כלי ניהול הנותן מענה מלא לשלבי הניטור, הפיקוח וההנחייה של מערך איסוף האשפה בעיר. הרכיב הראשוני הוא מתקן IOT המותקן על פח אשפה סטנדרטי ומשדר את נפח תכולת הפח למחשב ראשי של העירייה. הרכיב השני הוא פאנל אינטראקטיבי המאפשר למנהלים בעירייה לפקח באופן מדויק על מלאי האשפה בעיר ועל צירי האיסוף, ואף לגבש תובנות לגבי יעילותם הכלכלית. בנוסף, משלבת המערכת גם אפליקציית ניווט שתותקן בכל משאית איסוף, ותאפשר פונקציונאליות מתקדמת (כגון דיווח על פח תקול/ אבוד וכד׳), כך שגם העובד יוכל להעביר את חוות דעתו על מצב הפח ולשדר מידע למערכת.

הסטודנטים הם אלון אסקל, טל השחר ואבי לוי, סטודנטים במחלקה להנדסת תוכנה, שנקר. הפרויקט בוצע במסגרת התוכנית הפרקטית-גרנדיוזית של פרויקטי הגמר במחלקה להנדסת תוכנה, בהנחיית ד״ר אליפז חבשוש.

Wars come and go- my soldier stay eternal

במציאות בה העולם נמצא במאבקים צבאיים מתמשכים, מדינות מעשירות את כלי הלחימה ויכולות הסייבר שלהם בכדי להפגין כוח. אלו הופכים את זירת הלחימה לקשה יותר לניהול ולשליטה, וכל תרחיש זעיר יכול במהרה להפוך לאסון לאומי שגובה חיי אדם.

ARMS באה לתת מענה למצב של כאוס ואובדן באמצעות מערכת חדשנית לניהול הכוחות בשטח ומתן יכולות תקשורת בתנאי קיצון לא שגרתיים.

מהנדסי הפרויקט שירתו ביחידות לוחמות בצה""ל, ובכך יודעים לזהות את הצרכים המיוחדים של יחידה לוחמת בכוח צבאי, ולספק פתרון ממוקד ואיכותי.

הסטודנטים הם בן רייך, דור מלכה, טל צאושו סולי ויגאל צסיס, סטודנטים במחלקה להנדסת תוכנה, שנקר. הפרויקט בוצע במסגרת התוכנית הפרקטית-גרנדיוזית של פרויקטי הגמר במחלקה להנדסת תוכנה, בהנחיית ד"ר עמית רש.

המהירות כן קובעת

וינגייט: מאחוריכם!! שחיינים תחרותיים נלחמים על מאיות השנייה בבריכה. כל תנועה קריטית, כל זינוק וכל נגיעה בדופן הבריכה בסיום המקצה. אבל לא מספיק למדוד זמנים בתחרויות בוינגייט, שם מותקנת מערכת מתקדמת שמזהה את זמני השחייה. השחיינים, שמתאמנים בממוצע 4 שעות ביום, כל יום, חייבים למדוד זמנים גם באימונים. ואם זה לא מספיק- צריכים גם להשוות בין המדידות לבין היעדים שהמאמן הגדיר.

איך נחבר הכל ביחד? על זה חשבו במחלקה להנדסת תוכנה בשנקר ובשיתוף פעולה עם הפועל כפר סבא בית ברל שחייה יצרו מערכת לתיעוד תת-ממי ולניהול הישגי שחיינים תחרותיים-אולימפיים באימונים בבריכה בבית ברל.

את שיא הטכנולוגיה הביאו הסטודנטים למים- מערכת embedded (משובצת מחשב) - המשלבת טכנולוגית Arduino וחיישנים שולבו על המקפצות ובתוך המים. בהזנקת השחיינים באימון, המערכת המשוכללת מודדת זמני תגובה שלהם, ואת זמני הנגיעות ומציגה אותם בזמן אמת על גבי מסך טלוויזיה שתלוי מחוץ לבריכה לנוחות השחיינים. סנסורים שמזהים משקל מותקנים על המקפצות וסנסורים אלחוטיים שמזהים נגיעה מותקנים בתוך המים על דופן הבריכה. המערכת מזהה זמן תגובה בהזנקה למים ונגיעות ידיים ורגליים בסיבובי קיפר ושומרת הכל בזמן אמת.

ומה עם השוואה ליעדים שהגדיר המאמן? בשביל זה יצרו הסטודנטים אפליקציה לניהול ההישגים והיעדים לשחיינים התחרותיים - ממשק למאמן המאפשר לו: להגדיר אימונים, לעקוב אחרי הישגי השחיינים שלו לאורך כל העונה, לקבל התראות על ירידה או שיפור בהשיגי השחיינים, לקבוע יעדים. ממשק לשחיין המאפשר לו: לצפות בהישגיו לאורך כל העונה, לקבל מטלות מהמאמן, לצפות בלוח האימונים. מערכת זו משפרת את המערכת האולימפית הקיימת כיום בוינגייט.

הסטודנטים הם בן הרוש מיכאל, ברונשטיין ניקיטה, ולוטקר בני ושחר ליאור, סטודנטים במחלקה להנדסת תוכנה, שנקר. הפרויקט בוצע במסגרת התוכנית הפרקטית-גרנדיוזית של פרויקטי הגמר במחלקה להנדסת תוכנה, בהנחיית ד"ר יונית רושו וד"ר עמית רש.

לצפייה בסרטון הפרויקט לחצו כאן!

גינות מספרות? או גינות טלפתיות?

הדשא של השכן ירוק יותר- מי מאיתנו לא מכיר את השכן עם הגינה הירוקה, שבה כל הצמחים צומחים לתפארת מדינת ישראל לגובה, הפרחים פורחים בכל צבעי הקשת והשיחים מכסים את כל השטח? מה התנאים הנכונים לגדל את הצמחים האלו? למה השכן שלי מצליח ואני לא? על שאלות אלו ואחרות החליטו שלושת הסטודנטים לענות בעזרת מערכת לבקרה ולניטור תנאי גדילה וצמיחה של צמחים. נתחיל ממחקר- אם נצליח למדוד את צמיחת הצמח, נלמד מה התנאים האופטימליים לגידול הצמח.

אז מה עושים? נבנה חממה, נכניס אליה צמחים שונים, סנסורים שמזהים את אחוזי הלחות והטמפרטורה, נצמיד 3 מצלמות שיצלמו את הצמיחה ובעזרת אלגוריתמים מורכבים של עיבוד תמונה, ישוו בין התנאים לבין הצמיחה של הצמחים השונים, ונמדוד את כמות המזון שמקבל כל צמח.

אז המערכת אוספת נתונים על סביבת הגדילה ושיעור גדילת הצמחים. נתונים אלה מאפשרים השוואה בין סביבות גדילה שונות ובין מדדי הגדילה של הצמחים, במטרה להבין מהן שיטות הגידול האופטימליות ומהי עלותן. ואם זה לא מספיק- המערכת מאפשרת שליטה ידנית ו/או אוטומטית של תנאי גדילה של צמחים מרחוק- ממש גידול טלפתי של גינה!

כדי להצליח במשימה הגרנדיוזית, היו צריכים הסטודנטים לשלב ביולוגיה, מכשור, שליטה מרוחקת שכוללת שליטה על השקיה: לחות האדמה, שליטה על תאורת אולטרה סגול. כל זאת כשההשקיה והתאורה מבוקרים על ידי סנסורים ומצלמות מודדות את שלושת ממדי הצמח.

הסטודנטים הם חנן אברהם, לאון בנימין ומתן נבטיאן, סטודנטים במחלקה להנדסת תוכנה, שנקר. הפרויקט בוצע במסגרת התוכנית הפרקטית-גרנדיוזית של פרויקטי הגמר במחלקה להנדסת תוכנה, בהנחיית ד"ר יגאל הופנר.

מראה שחורה: מציאות מטושטשת

אם אתם מחובבי הג'אנר של מראה שחורה, ודאי ראיתם את הפרק שבו צ'יפ שהושתל בראשה של ילדה מנע ממנה לאורך כל חייה לראות סיטואציות עם אלימות, סקס ומאורעות מפחידים על ידי טשטוש שלהם. את הרעיון הקיצוני לקחו שתי סטודנטיות והרחיבו למערכת לגלישה בטוחה ברשת.

בשלב הראשון, ברגע כניסה לאתר כלשהו, המערכת סורקת את כל התמונות באתר. המערכת מנתחת כל תמונה ובודקת האם יש בה תוכן פוגעני. אם נמצא תוכן שכזה - התמונה עוברת לעיבוד: זיהוי כל הגורמים הפוגעניים בתמונה וטשטושם על גבי התמונה המקורית. מטרת המערכת היא לספק חוויית גלישה עם מינימום הפרעות - ולכן לא כל התמונה תטושטש, אלא רק החלק שאותר כפוגעני.

הסטודנטיות הן טל ולני ואליה גבאי, סטודנטיות במחלקה להנדסת תוכנה, שנקר. הפרויקט בוצע במסגרת התוכנית הפרקטית-גרנדיוזית של פרויקטי הגמר במחלקה להנדסת תוכנה, בהנחיית ד"ר עמית רש.

מתעניינים/ות בלימודים בשנקר?

התקשרו עכשיו למרכז המידע והרישום 1-800-55-1111, או השאירו פרטים ונחזור אליכם >>

התקשרו אלינו 1-800-55-1111, או השאירו פרטים ונחזור אליכם >>