Xnet: המעצבת שמוצאת (ומוכרת) את היופי שבחלודה

Xnet: המעצבת שמוצאת (ומוכרת) את היופי שבחלודה

את חנות העיצוב שלה, "בילונגינג", בחרה נעה בר-לב דוידור – בוגרת המחלקה לעיצוב אופנה בשנקר – לפתוח דווקא בחצר משק בקצה כפר ויתקין, ולא בלבה של עיר גדולה. מדרגות ברזל חלודות מובילות למרפסת מוגבהת ולהאנגר שמאחוריה. החלודה מתמזגת בטבעיות עם טרסת האבנים, הקיסוס המטפס, עץ הזית והפרדסים שמסביב.

אפשר לומר שבית העיצוב של דוידור הוא חלל רב-תחומי, גן הרפתקאות ליצירה, מגרש משחקים בחומר, מעבדה לניסויים, טעויות והפתעות; אפשר גם לומר הוא מציג אוסף פריטים שאינו מבקש להחניף לטעם הקהל, ולא מחפש את המיינסטרים.

את החלל גודשים פריטים המיוצרים בסדרות קטנות ועבודות חד פעמיות (וואן-אוף); רובם ככולם בגדר הצעה, שאפשר לשנות בהתאמה אישית. חוט פרום הוביל לעיצוב נברשת; טעות הפגישה בדי קנווס עם חומרים מעולם הנגרות והתגלגלה לאגרטלים פיסוליים; על תיקי טייבק הודפסו צילומים של קירות אכולי חלודה. תצוגה שמשלבת אמנות ועיצוב, קראפט וטכנולוגיות דיגיטליות, גבוה ונמוך, גלובלי ולוקאלי. שם המקום – Be Longing s – מכוון לתחושת השתייכות והמשכיות. "כל המקום הזה הוא ביוגרפי", אומרת דוידור. "הוא סך כל הגלגולים שלי".

מילות המפתח של דוידור הן תהליך, סבלנות, אקראיות, מחזור חיים, לעבוד עם מה שיש, עם מה שנשאר. סביבה צוות שמסייע לה לתרגם רעיונות למוצרים: מאיה זכאי, בוגרת המחלקה לצורפות ואופנה בבצלאל, לירון זנדמן, בוגרת המדרשה לאמנות בית ברל, ורותי רותם, "וכולנו עושות הכל", היא אומרת. "אם צריך לשייף, לצבוע, לתפור". הרעיונות נארזים ב"קולקציות", שמוגדרות לפי רעיון מרכזי. הקונספט הראשון היה ONE WHITE. השני היה UTILITY. ועכשיו תורו של ה-RUST – החלודה. 

• לקריאת הראיון המלא ב-Xnet לחצו כאן!

בראש העמוד: עבודות של נעה בר-לב דבידור (צילום: עמוד הפייסבוק של סטודיו Be-Longing)