ברכות לפרופ' רשף טנא לרגל קבלת פרס ישראל לכימיה

ברכות לפרופ' רשף טנא לרגל קבלת פרס ישראל לכימיה

שנקר מברכת בחום את פרופ’ רשף טנא על זכייתו בפרס ישראל לכימיה ולהנדסה כימית – הוקרה מן המעלה הראשונה על תרומה מדעית פורצת דרך ובעלת השפעה רחבה. עבור המחלקה להנדסת חומרים פולימריים בשנקר, מדובר גם ברגע של גאווה משותפת, הנסמך על קשר מחקרי עמוק, ארוך שנים ופורה במיוחד.

בשבוע שעבר פורסם כי פרופ’ רשף טנא, מהמחלקה לכימיה מולקולרית ומדע החומרים בפקולטה לכימיה של מכון ויצמן למדע, זכה בפרס ישראל לשנת תשפ״ו על תרומתו למחקר בכימיה ובהנדסה כימית. פרופ’ טנא נמנה עם החוקרים המובילים בעולם בתחום פיתוח ננו־חלקיקים אי־אורגניים, ונחשב לחלוץ בזיהוי ופיתוח מבנים ננומטריים סגורים – כדוריים וצינוריים – מתרכובות שכבתיות אי־אורגניות, אנלוגיים למבנים פחמניים שהובילו למהפכה עולמית במדע ובהנדסת חומרים.

במהלך ה־20 השנים האחרונות מתקיים שיתוף פעולה מחקרי מתמשך בין פרופ’ טנא לבין המחלקה להנדסת חומרים פולימריים, עם פרופ’ חנה דודיוק ופרופ’ שמואל קניג. שיתוף פעולה זה התמקד בשילוב הננו־חלקיקים שפיתח פרופ’ טנא – בעלי תכונות מכניות יוצאות דופן – במערכות פולימריים, לצורך מחקר ופיתוח של פולימרים ננו־מרוכבים בעלי תכונות מכניות, תרמיות, דיאלקטריות ואופטיות מתקדמות.

הבסיס לשיתוף הפעולה ניתן עם הקמת המאגד לננו־טכנולוגיה במסגרת היוזמה הישראלית לננו־טכנולוגיה (INNI), בראשותו של פרופ’ טנא. המאגד, שפעל במשך חמש שנים, עסק בין היתר בפיתוח טכנולוגיות לשילוב ננו־חלקיקים במערכות אפוקסי ופוליאוריתן. בהמשך, התרחב שיתוף הפעולה עם זכייה במענק גרמני־ישראלי לננו־טכנולוגיה של רשות החדשנות, בשיתוף מכון פראונהופר בגרמניה. במסגרת מאגד זה, שפעל ארבע שנים (והוארך בשנה נוספת עקב מגפת הקורונה), פותחו טכנולוגיות לשילוב קרינת אולטרה־סגול במערכות אקריליות המכילות את החלקיקים האי־אורגניים של פרופ’ טנא. במאגד השתתפו גם שותפים תעשייתיים מישראל ומגרמניה, והפעילות הובילה לרישום פטנט משותף לשנקר ולמכון ויצמן למדע.

לשיתוף הפעולה הייתה תרומה משמעותית גם להכשרת דור העתיד של החוקרים: מעורבותו של פרופ’ טנא בליווי המחקר וההנחיה האקדמית תרמה להשלמת תואר מוסמך (עם תזה) של עשרה בוגרי ובוגרות שנקר. בסך הכול פורסמו במסגרת הפעילות המשותפת כ־20 מאמרים בכתבי עת מדעיים מובילים בעולם, וכן פטנט שחשף מנגנון ייחודי שבו הננו־חלקיקים יוצרים צורנים פעילים כימית (רדיקלים) תחת קרינת אולטרה־סגול, המאיצים תהליכי הקשיה – הן באופן עצמאי והן בשילוב עם חומרים קונבנציונליים יוצרי רדיקלים.

פרס ישראל מצטרף לשורה ארוכה של פרסים והוקרות שבהם זכה פרופ’ טנא לאורך השנים, בהם פרס א.מ.ת, פרס רוטשילד ופרסים מטעם אגודות מדעיות מובילות בישראל ובעולם. אין ספק כי ההכרה בתרומתו המחקרית והיישומית תמשיך לבוא לידי ביטוי גם בזירה המדעית והטכנולוגית הבינלאומית.

תמונה בראש העמוד: מתוך ויקיפדיה