שנקר ייצגה את ישראל בביאנלה לעיצוב בלונדון עם ביתן חדשני המתמקד בתהליכי עבודה

שנקר ייצגה את ישראל בביאנלה לעיצוב בלונדון עם ביתן חדשני המתמקד בתהליכי עבודה

במשך 24 ימים מרגשים, הציג הביתן הישראלי של הביאנלה לעיצוב בלונדון בהובלת שנקר, סטודיו חי לעיצוב בשם Exposed Nerves המשתנה מדי יום. את הרעיון לביתן הגתה האוצרת והמעצבת הילה שאלתיאלי, מרצה בכירה במחלקה לתקשורת חזותית אשר אצרה את ביתן הביאנלה הקודם בהובלת שנקר בנוסף לתערוכות רבות בארץ ובחו"ל ולהיותה בוגרת המחזור הראשון של התוכנית לאוצרות בעיצוב בניהולה של גלית גאון. במקום להביא ללונדון תערוכה סדורה, הציעה שאלתיאלי למנהלי הביאנלה להקים ביתן שכולו עשייה דינאמית המבקשת להנות את תשומת הלב של הקהל כמו של עולם העיצוב, לתהליכי העבודה ולא לתוצר הסופי.

שנים עשר מעצבים בכירים נבחרו להשתתף בתערוכה. מעצבי מוצר, תקשורת חזותית, טקסטיל ואופנה. את העבודה איתם התחילה שאלתיאלי כשלושה חודשים לפני הנסיעה ללונדון. בהפקת נטע קונפורטי ובשיתוף שרון וויסר – אוצרת ליודיאקה במוזיאון ישראל, נורית גושן, אוצרת לארכאולוגיה במוזיאון ישראל וד"ר יונתן ונטורה, המלמד בהתכנית לתואר שני בעיצוב ובתוכנית לאוצרות, התחילו המפגשים להניב מחקר ראשוני, תיקי חומרים ותעוד וכמובן רפרנסים תאורטיים.

כל קבוצה קיבלה נושא לשבוע בו היא נבחרה לפעול והחלה למקד את תהליך העבודה. מהלך השבוע הראשון עסק בשאלת הזהות בחברה הישראלית והמעצבים נדב ברקן ואסף חנוכה המלמדים במחלקה לתקשורת חזותית חברו לנלי אגסי ופיליפ טומנק לעבודה משותפת בחלל אחד. הם בחרו להתמקד בקו ארבע הנוסע בתל אביב מצפון לדרום כמשקף את מסע הזהויות של העיר ועסקו בו במגוון דרכים שונות המשקפות את המהות המקצועית שלהם. 

נושא הגג של השבוע השני עסק בשאלות תרבותיות וכלל את המעצבים דקל בוברוב (ראש המחלקה לתקשורת חזותית), גלי כנעני (מ"מ ראשת המחלקה לעיצוב טקסטיל), פיני ליבוביץ (דיקן הסטודנטים ומרצה המחלקה לעיצוב תעשייתי) והמעצב דויד אמר שחי בלונדון. חברי הקבוצה בחרו לעסוק בשאלות של מתח, העמסה והפחתה ופרוק ואילתור תוך כדי סיור בשדרות ירושלים בתל אביב. 

השבוע השלישי עסק בשאלת החברה הישראלית והמעצבים, רמי טריף, מאיה ארזי (מרצת המחלקה לעיצוב אופנה והתכנית לתואר שני בעיצוב למהנדסים), אלון מרון ודניאל ויינברג, בחרו במונח "ערמה" כדי לאפשר לכל אחד מהם פיתוח של תהליך עבודה הנובע מערמת חומרי גלם נשכחים, או מיותרים.

לאורך שלושת השבועות ביקרו בביתן אלפים ממבקרי הביאנלה, מעצבים מכל העולם, אוצרים וקהל רחב. כולם יחד מצאו את ההזדמנות לשיחה פתוחה, להזמנה לשבת ליד מעצב ולראות מה הוא עושה, כהזדמנות מרתקת לשיח רב-תחומי. הביתן היווה מוקדמשיכה של חיוניות ושיתוף, יצירה ואוצרות "חיה" שליוותה את המעצבים מידי יום בין עשר לשמונה, לאורך שלושה שבועות , בדיון, סינון, הרחבה והעמקה. בסיומו של כל שבוע, נאצרה והוצגה תערוכה קטנה, בחלל הגלריה שבביתן, שסיכמה מחד את ארועי השבוע וחגגה את תוצרי השבוע על מורכבותם ועל המגוון שלהם.