Ynet: פרויקט גמר טעים בעיצוב עגבניות

העולם כמרקחה, הקיץ התל אביבי מכה בטמפרטורת שיא ולחות שלא היתה מביישת את בנגקוק, אבל בלובי של המחלקה לתקשורת חזותית בשנקר מתנהל יקום נפרד, תרבותי ואמוציונלי מאוד. עכשיו זה הזמן בשנה בו סטודנטים, שמסיימים בימים אלה ארבע שנות לימוד ויצירה, מרכזים חודשי מאמץ רבים וארוכים לכדי הכנה והגשה של פרויקט הגמר שלהם לביקורת בפני מומחים, מרצים וקולגות, ולתצוגה בפני קהל סקרנים מבית ומחוץ, במסגרת תערוכת הבוגרים המדוברת שפורסת על פני קירות ומעמדים מתוכננים בקפידה את אוסף הכשרונות של דור העתיד בעיצוב ישראלי.

rnrn

בשנים האחרונות צצו במסגרת עבודות הגמר לא מעט כאלה שעוסקות באוכל משלל זוויות. לא מאוד מפתיע בהתחשב בכך שמקומו של האוכל בשיח התרבותי הישראלי יצא כבר מזמן מהצלחת. העיסוק בו חוצה תחומי עניין, גילאים ומעמדות. כולם מבשלים, טועמים, מצלמים, צופים בתוכניות אוכל איכותיות יותר או פחות, מדקלמים שמותיהם של שפים מוכרים ונשבעים בחיבתם לשווקים, מעדניות ושאר מקורות למה שפעם היה אוכל והיום ידוע יותר בשם חומרי גלם.

rnrn

פשוט לגדל: מיתוג לחקלאות אורבנית של אורי גרופר (צילום: דדי אליאס)

rnrn

גם השנה בחרו שישה מבין 82 בוגרי המחלקה לתקשורת חזותית להקדיש את הפרויקט המסכם שלהם לתחומים הנושקים לאוכל: שירן סלע עיצבה ספר שעוסק במסעדה החיפאית "ינקו ודורה גריל רומני" שהיתה שייכת למשפחתה ונסגרה ב-2004 כשלא נמצא לה דור המשך. דר פישר עיצבה ומיתגה מסעדה בשוק הכרמל שהתפריט שלה בנוי על שאריות מיום של מכירות בשוק. תפריט המסעדה כמו גם העיצוב הפנימי והאיבזור שלה עוסקים במיחזור, חיסכון וניצול חוזר של שאריות.

rnrn

ארי קושמריק עיצב ומיתג רשת של דוכני אוכל רחוב פולני במחאה אישית על כך שהאוכל המשפחתי עליו גדל סובל, שלא בצדק, מיחסי ציבור גרועים. אורי גרופר עוסקת במיתוג ועידוד גידולי מאכל אורבניים במכלים על גגות, במרפסות ואפילו על אדן החלון. מיה גולדברג יצרה מותג שמוכר תוצרת ישראלית המבוססת על מגוון מוצרים משבעת המינים המיועדים למכירה בחו"ל, בדגש שהוא לאו דוקא ציוני או תנ"כי, וחגי איטח עוסק במיתוגן של עגבניות עתירות ליקופן, אותן מגדל במושב שקף בחבל לכיש אביו משה, חבר בתאגיד "האיכר" ומי שאחראי על בחירת הזנים, פיתוחם והנחלת הידע המקצועי הדרוש לגידולם לעשרת החקלאים הנוספים החברים גם הם בתאגיד.

rnrn