שמחת עניים - קראפט בוטני | שרון מורו בגלריה BY5

שמחת עניים – קראפט בוטני | שרון מורו בגלריה BY5

מְלֶאכֶת יָד בעברית, מגדירה באופן נפלא את המורכבות, המחויבות וההדדיות שבין הפעולה לפועלת. מה שיכולות להניע יד אחת, או שתיים ללא כלי עזר, מכונות או מנגנונים. מהלך ראשוני של יצירה. מלאכת כפיים, האנרגיה שמצמיחה חדש בין ידיה של היוצרת וחומרי הגלם.

בין ידיה של שרון מוּרו – בוגרת בהצטיינות מהתואר השני לעיצוב וחברת צוות במרכז CIRTEX לחקר הטקסטיל בשנקר – צומחים נבטים וכלים, מחשבות על יצירה והישרדות. בימים של הסתגרות בבית, הפוטנציאל שבשקיות הזרעים שנותרו במקרר הרגיע אותה. מתוכן נבט פרויקט בו הידע כיצד לייצר בעצמנו את המזון שלנו גויס לטובת תהליך שבמהלכו מיוצרים תוצרים ויזואלים וטקסטילים – תוצרי לוואי של הצמחת מזון.

הימים שעוברים בבית מחייבים אותה ליצירה בקנה מידה אינטימי ובכלים ביתיים, כך נולדת סדרת הצילומים 'Edible Home Lab'.

מלאכת ההנבטה והשזירה אינן חדשות ליצירתה של מורו. את הניסיונות הראשונים היא בוחנת במסגרת פרויקט התזה שלה בשנקר (2018), כשהיא מנביטה עלעלים ירוקים מעל חלקי לבוש מצמר כמזון לביש לעת חרום, או נותנת לחיטה ״לסרוג״ הילות ירוקות מרשימות לבנותיה.

ההאטה, הציפיה, השמחה ותחושת החיות שמלווה את התהליך הופכים לתרגול קבוע. במהלך הימים הארוכים בבית, היא מנביטה פחות או יותר את כל מה שאפשר, וכחוקרת היא מתעדת את המהלך בחשבון האינסטגרם שלה, כשהדימויים ממוסגרים בפורמט נקי, מעבדתי משהו. כמעצבת היא מתבוננת על החיים החדשים ובוחנת תבניות צמיחה, כלי הכלה, תאורה ויחסיות, תוך שהיא הופכת את המטבח לסדנא של האטה.

סדרת המשטחים הטקסטילים והכלים, ה׳קַנְכָּלים׳, מבוססת על המחקר החומרי של מורו, העוסק בשילוב בין זרעים וסיבי צמר. יצירת כלים בחומרים ראשוניים קושרת את הקַנְכָּלים הללו למבט החדש של עולם העיצוב אל עולם הצמחים, והאופן שבו הוא מאפשר להצמיח חפצים דרך חומרים חדשים.

באמצע קיץ 2020 היא מסדרת על צלחת שטוחה מנדלת קטניות בחמישה צבעים ומתעדת את צמיחתן. בדומה למנדלת חול טיבטית, גם סופה של זו ידוע מראש – הדיוק העמלני בהנחת הזרעים סופו לנבוט, לטשטש את הגבולות בין הצבעים והסוגים, לצמוח, להאכל, לקמול ולהתקמפסט. כל השלבים ראויים לתשומת ליבנו. כבמעשה הנזירים הטיבטים הרוכנים מעל מנדלה עצומה עשויה אבקת חול צבעונית, עגולה תמיד – היא היקום כולו וגם אישה אחת. נפש שלמה ועגולה. השלמה, התחלה וגם סוף.

"אין לך עיגול בעולם שאינו נעשה מתוך נקודה אחת העומדת באמצע… ונקודה זו העומדת באמצע, נוטלת כל האור ומאירה לגוף ונאור הכל" (ספר הזהר; תשבי; כרך א': רמז).

בעשור האחרון אנו עדות למחקרים מרתקים של הצמחת חומרים – החל באצות, דרך פטריות ועשב. מהלכים של האטה ותנועות גידול-עיצוב-שימוש הן הרפרנס העכשווי לעבודתה של מורו. כיוצרות אחרות בשדה הבינלאומי, היא שוזרת חומרים יום יומיים זמינים לכדי תוצאות ראשוניות מקוריות; בדומה למציאת כלים ראשונים בשדה הארכאולוגי, כך היא מחלצת מתוך תבניות הגידול מבנים תלת מימדיים שיש בהם צמיחה חד פעמית. מהלך זה מאפשר למורו לבדוק את מערכת היחסים שלה כמעצבת עם העולם החומרי, ולבחון שאלות מוסריות אודות ייצור יתר, שימושיות ואחריות לנוכח משבר האקלים.

כאוצרות, לעיתים התפקיד החשוב ביותר הוא לא לעשות כלום ורק לאפשר לצלחת ההנבטה להתמלא ברעיונות מופלאים, משתרגים לכדי משטח אחד, כלי חדש לרעיונות שלא היו עד היום. גם אם בסופם יתייבשו, ויפנו את מקומם לנבטים חדשים.

אוצרת: גלית גאון וענבל ראובן