הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם? לא אם זה תלוי בסטודנטים של שנקר שהובילו כנס בנושא הון, שלטון ועתיד המדינה

הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם? לא אם זה תלוי בסטודנטים של שנקר שהובילו כנס בנושא הון, שלטון ועתיד המדינה

"חייבים להמשיך ולהיאבק על הערכים שלנו, לכל אחד מאיתנו יכולת לשנות": כך אמר ראובן אברג'יל – פעיל חברתי, ממקימי ומנהיגי "הפנתרים השחורים" – בפתח יום העיון "אחרת אין לי ארץ", שהוקדש לסוגיות של הון שלטון ועתיד המדינה. אברג'יל, שעלה מרבאט שבמרוקו בשנות ה-50, עודד את הסטודנטים, המרצים והאורחים לקחת אחריות על הנעשה מסביבם ולצאת למאבק על הערכים החשובים להם וטען כי "הכוח של השלטון הנוכחי הוא בהחדרת רוח נכאים, כתוצאה מכך כל אחד אומר "אין לי כח להיאבק".

"את המהפכה מובילים החולמים, מצטרפים אליה האמיצים ותמיד המנוולים קוטפים את הפירות", אמר ראובן אברג'יל: "לכן כל אחד חייב לעשות מעשה ולהשמיע את קולו"

"משמיעים את קולנו מול השוד": אור-בר לי, ממובילות מאבק הגז (צילום: דור שרון)

אור-לי ברלב, ממובילות "מאבק שוד הגז" סיפרה על ההיבטים הבעייתים במתווה הגז המתרקם ובאינטרסים הפוליטיים-כלכליים העומדים מאחוריו. בפתח הרצאתה סיפרה כי קיבלה חדשות משמחות, לפיהן הוגשה לבג"צ בקשה מיוחדת לבג"צ מטעם השותפים למאבק הגז להצטרף כ"ידיד בית המשפט" לעתירות שהוגשו בנושא: "באופן זה נוכל להשמיע את קולנו בעתירות העומדות לפתחו של בית המשפט ואנחנו מקווים שאנשים נוספים יצטרפו אלינו". 

משכונת "גבעת עמל" הסמוכה לשנקר הגיעה רונית אלדובי – תושבת המקום וממובילות המאבק נגד פינוי הבתים – שסיפרה על ההיסטוריה של האזור ועל הקשיים עמם מתמודדים התושבים. מנשה כליף, יליד השכונה ופעיל במטה המאבק, הוסיף מחוויותיו הקשות מול הרשויות ומול הכוחות האלימים שפינו והרסו את מרבית הבתים ואמר בכאב: "השחיתות ממשיכה, מוציאים מהבתים ואין שום מענה עבורנו", אמר בכאב. 

צפו בהרצאות מיום העיון:

"גם במקרה של הפוספטים בשדה בריר שליד ערד לא חשבו על האינטרס של אזרחי המדינה וחילקו מתנות על חשבון הקופה הציבורית", אמר גילי סופר – מלונאי ועיתונאי תושב ערד, שהשתתף ביום העיון: "מדובר במשאב טבע שמוערך בכ-60-40 מיליארד ש"ח שניתן לחברת כי"ל. מישהו עושה כאן טונות של כסף בסדרי גודל שאינני יכולים להבין ועוד על חשבוננו".

"בכל 100 גרם פוספט יש גרם אחד של אורניום שהוא בלתי שמיש לתעשייה ומסרטן את הנושמים אותו, כך שמדובר בסיכון לבריאות התשובים שנמצאים בכל האזור", הזהיר גילי סופר בנוגע לסוגיית הכלכלית-חברתית.

רפי רותם, שהיה קצין מודיעין בכיר ברשות המיסים, סיפר על פרשת השחיתות הגדולה שחשף בשנת 2003 ועל הרדיפות שהיו מנת חלקו מאז. "אני לא מתחרט על שום דבר והייתי עושה הכל אותו הדבר", אמר מי שהוכרז בשנת 2014 כ"אביר איכות השלטון" והדגיש כי למרות המחיר האישי הכבד ששילם, היה מדובר במילוי חובה אזרחית ממדרגה ראשונה. 

"תפעלו כמו שוטים על ההר": דפני ליף, ממובילות המחאה החברתית בשנת 2011 (צילום: דור שרון)

בסיום האירוע נשאה דברים דפני ליף, ממובילות המחאה החברתית הגדולה של 2011, שקראה לסטודנטים לפעול כ"שוטים על ההר" ואמרה כי "צריך לייצר מרחב של אנשים ולנסות לייצר מצע של התעוררות, זה התפקיד של הצעירים שלנו ועל אחת כמה וכמה אמנים". 

נשיאת שנקר, פרופ' יולי תמיר, בירכה את יוזמי הכנס ואמרה כי "המאבק החברתי שהובילה ליף ב-2011 הוא לא פחות ממהפכה שעדיין לא רואים את כל פירותיה". ראש המחלקה לאמנות רב-תחומית, פרופ' לארי אברמסון, הוסיף כי "הדמוקרטיה שאנו שואפים אליה היא דמוקרטיה של תפיסה ערכית, של תהליך ארוך תרבותי, חברתי ומוסרי הקשור לשינוי חברתי. גם באמנות, עיצוב וחיים אינטלקטואלים מדובר במעטים אשר "נושאים דגל" ובעבודה סזיפית שואפים לשינוי חברתי ומבינים שזה לא קורה מיד"..

מנשה כליף: מוותיקי שכונת "גבעת עמל" (צילום: דור שרון)

יום העיון היה פרי יוזמה עצמאית של סטודנטים מהמחלקות לאמנות רב-תחומית ולעיצוב פנים, מבנה וסביבה, הלומדים יחדיו בקורס החברתי והרב-תחומי "אי-אמנות". בהנחיית אביטל גבע וחן שפירא הם מתנסים בלמידה, בחקר, ובפעולות מעשיות של אמנות מעורבת-חברתית באתרים שונים בפריפריה, תוך עיסוק בעקרונות של שיתוף ושיתופיות.

בליבו של קורס "אי-אמנות" עומדים ערכים של מודעות ומחוייבות חברתים, כשהסטודנטים מתבקשים לנקוט עמדה על/אל המציאות באמצעות פעולות מבפנים החוצה – בתוך איזורי אי-נוחות, במרחבים של מורכבות, שוליות, אי-ודאות, היעדר השקעות ואי-יציבות חברתית – תוך יצירת דיאלוג, הדדיות וכינון שיתופי פעולה עם הקהילה, תושבי המקום והסביבה.