מגזין "בית אבי חי": פולינה אברמוב, בוגרת המחלקה לתקשורת חזותית בשנקר, מספרת על פרויקט הגמר הייחודי שלה

מגזין "בית אבי חי": פולינה אברמוב, בוגרת המחלקה לתקשורת חזותית בשנקר, מספרת על פרויקט הגמר הייחודי שלה

לבני העדה הקווקזית יש שפה שהתעצבה לאורך מאות שנים. זו אוצרת בה עולמות תרבותיים מגוונים ונכחדים ושמשלבת בצורה יוצאת דופן עברית, פרסית, טורקית ורוסית, אבל לכל מקום שאליו הגיעו, היתה הג'והורי מופלית לרעה, אם לא מוחרמת ממש. האם תקום לתחייה דווקא כאן ועכשיו?

באופן מפתיע, העדות החיה והעכשווית ביותר לג'והורי באה מכיוון מי שאינה דוברת אותה. פרויקט הגמר של פולינה אברמוב – בוגרת המחלקה לתקשורת חזותית בשנקר – מעלה שאלות מה צריכה שפה כדי להיות חיה. האם היא צריכה שיזכרו אותה ויתגעגעו אליה, או שהיא פשוט צריכה לומר את מה שמפריע עכשיו, בימינו, וקוראת לחולל שינוי.

צפו בפרויקט "דוחטר חונה":

אברמוב עלתה מבאקו, כיום אזרבייג'אן, ב-1990, כשהיתה בת חצי שנה, יחד עם הוריה ועם אחיה הבכור. כאמור, היא אינה דוברת ג'והורי. כשהחלה לחשוב על פרויקט הגמר שלה בשנקר, רצתה לעסוק בהיסטוריה של העדה. "בסופו של דבר, החלטתי לעשות משהו חי ובועט", היא אומרת, "החלטתי להתעסק בקשיים שיש לי כאישה בקהילה. קראתי הרבה על מעמד האישה בקהילות הקווקז ושוחחתי עם צעירות שיצאו מהקהילה או כאלה שנשארו בה".
 
בהנחיית המרצים אסף קרבס ונעה שוורץ, בנתה אברמוב אתר דובר ג'הורי ששמו "דוחטר חונה, ילדה של בית", שחושף דינמיקות של שידוכים וחתונה. "ההתחקיר היה לא פשוט", היא אומרת, "לפנות לצעירות בקהילה זה לחדור לפרטיות ולעבור מסכים של הכחשה.בהתחלה בנות אומרות שהן נהנות מהדייטים הכפויים, אבל אחר כך הן מכירות בעובדה שלא נותנים להן שום ברירה אחרת".

• לקריאת הכתבה המלאה במגזין "בית אבי חי" לחצו כאן!

בראש העמוד: דימוי מתוך פרויקט הגמר של פולינה אברמוב (צילומסך)