בית הספר להנדסת תעשיה וניהול מקדם אוריינות מדעית בעולם

בית הספר להנדסת תעשיה וניהול מקדם אוריינות מדעית בעולם

נציגים מארבעים מדינות השתתפו בטקס השקת המדד העולמי לאוריינות מדעית בכינוס השנתי של הארגון העולמי לאוריינות מדעית בתאריך 30 נובמבר, 2021. המדד העולמי פותח על ידי צוות מישראל ומסין בראשות פרופ' אהוד מניפז, דירקטור מייסד של הארגון העולמי לאוריינות מדעית ודיקן מייסד של בית הספר להנדסת תעשיה וניהול.

הארגון העולמי לאוריינות מדעית (WOSL) נוסד ביוזמת האו"ם ונשיא סין, שי, על ידי נציגים מתשע עשרה מדינות בעולם, כולל ישראל. בין הארגונים המעורבים ביוזמה מקורית ועולמית זו ניתן למנות את הפדרציה העולמית של ארגוני המהנדסים (WFEO), האקדמיה העולמית למדע במדינות המתפתחות (UNESCO-TWAS), המועצה ההבינלאומית למדע (ISC). הארגון נוסד מתוך מטרה ראשית, לקדם מודעות ואוריינות למדע וטכנולוגיה כדי לשנות ולשפר את איכות החיים ורמת החיים תוך הערכה נכונה של הסיכונים הכרוכים בקידום מדעי ושמירה על יושרה מדעית. שנית, קידום חדשנות טכנולוגית המבוססת על מחקר, פעילות מדעית ומערכות הכשרה במדע וטכנולוגיה בבתי הספר ובמוסדות להשכלה גבוהה. שלישית, לצמצם פערים באוריינות מדעית בין מדינות שונות.

רביעית, תכלול אוריינות מדעית בקרב קבוצות, מגדרים ומגזרים שונים, תוך דגש על קידום הנושא בקרב צעירים ונשים. חמישית, מינוף אוריינות מדעית לקידום שבע עשרה המטרות של פיתוח בר קיימא של האו"ם United Nations Sustainable Development Goals (UNSDG), כולל מיגור הרעב, התמודדות עם משבר האקלים, שיפור איכות המים, קידום החקלאות והספקת מזון, צמצום פערים סוציו-אקונומיים והדברת מגיפות כגון הקורונה (COVID-19) ונגזרותיה. שישית, קידום שיתוף הפעולה בין אומות העולם בהקשר לאוריינות מדעית וטכנולוגיה.

המדד העולמי לאוריינות מדעית פותח בשיתוף פעולה של צוות ישראלי-סיני בראשות פרופ' אהוד מניפז כחלק מפעילות מדעית לאומית ובינלאומית הנעשית כדבר שבשגרה בבית הספר להנדסת תעשיה וניהול. המחקר כלל תשאול של מדענים ואישי ציבור בתחום המדע והטכנולוגיה מעשרות מדינות ברחבי העולם, פיתוח של פרדיגמה להערכה של אוריינות מדעית, הגדרה אופרטיבית של אוריינות מדעית, קביעת משתנים מהותיים למדד של אוריינות מדעית, ופיתוח מדד מתכלל רלוונטי. בין המשתנים שנבחנו היו: הערכה של ידע מדעי וגישות מדעיות, הערכה של יכולות של הגדרה ופתרון בעיות, הערכה של תרבות של אוריינות מדעית והערכה של מידת שת"פ בין מדינות ואיזורים לקידום אוריינות מדעית. הצפייה היא כי שימוש במדד האוריינות המדעית יקדם החלטות ממשלתיות לגבי מדע וטכנולוגיה, יקדם שיתוף פעולה בינלאומי במדע וטכנולוגיה, יסייע בקביעתBenchmarks  וכן Best Practices לגבי אוריינות מדעית, יטייב הקצאת משאבים לאומיים, ויקדם תשתיות ותקשורת רלוונטית לאוריינות מדעית וטכנולוגית.