שבע בשנקר: יותר אישה מכלב? בטי בופ: גילגוליו של טקסט תרבותי | מרצה: ד"ר טל ברלי

שבע בשנקר: יותר אישה מכלב? בטי בופ: גילגוליו של טקסט תרבותי | מרצה: ד"ר טל ברלי

לכניסה להרצאה לחצו כאן!

במפגש החדש של "שבע בשנקר" – סדרת הרצאות מבית היחידה להיסטוריה ופילוסופיה של האמנות, העיצוב והטכנולוגיה, תציג ד"ר טל ברלי קטעים מספרה המצליח "יותר אישה מכלב? בטי בופ: גילגוליו של טקסט תרבותי" – הרקע ההיסטורי של ארה"ב בשנות השלושים של המאה העשרים ואת התימות המרכזיות של כל פרק.

שילוב בין תנאים היסטוריים, כלכליים, חברתיים ותרבותיים והשפעות אינטלקטואליות ופילוסופיות מאירופה יצרו בארה"ב שני זרמים של תרבות-המונים: בחוף המערבי התקיים זרם הגמוני, אל מול זרם חתרני, פוליטי, ביקורתי בחוף המזרחי. בצומת ההיסטורי-תרבותי הזה, נולדה בֶּטִי בּוּפּ, הדמות הנשית הסקסית המצוירת הראשונה, שעוצבה בסטודיו של האחים פליישר. הדמות ההיברידית התפתחה לדמות מודל ייחודי, שייקרא כאן "העלמה בּוּפּ", שהעיניים נשואות אליה.

ההיברידיות של בֶּטִי מציעה הסתכלות חדשה, המבקשת להצביע על מציאויות תרבותיות, מרובדות ומשתנות, הקוראות תיגר על תגיות זהוּת מעוגנות, מתוך הכרה כי תרבות לעולם אינה סטטית ואינה מתפתחת בנתיב קבוע אחד. מייצגיה הסימבוליים משקפים תכונה זאת: בזכות גמישות זאת, הצליחה בֶּטִי להיות רלוונטית וסתגלנית בתקופות תרבותיות שונות.  ובכל פעם – בהתאם לצורכי התקופה – היא מדגישה רכיבים אחרים מבין שלל תכונותיה המנוגדות, כפי ש"היא מבינה" את רוחות הזמן ומשמשת להן כמראָה. בֶּטִי בּוּפּ שימשה מוקד להזדהות ולביקורת בעיני הממסד-הגברי, הפטריארכלי ובעיני האנטי ממסד -פמיניזם, אוונגארד.

ד"ר טל ברלי היא אנימטורית, חוקרת מגדר ומדיה חזותית.

השלימה את לימודי הדוקטורט (Ph.D) בבית הספר לתרבות של אוניברסיטת תל-אביב  במסגרת מכון כהן ומחקרה עסק באנימציה ומגדר.

בעלת תואר שני (MA) מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל-אביב במגמת פיתוח תכניות לימודים ותואר ראשון (BA) בהצטיינות באנימציה מהפקולטה לקולנוע וטלוויזיה בבית הספר לאמנות ע"ש טיש של אוניברסיטת ניו-יורק.

בתוך כך, מחזיקה בתעודת הוראה מורחבת מהמדרשה למורים לאמנות עם התמחות בתולדות האמנות וצילום בחינוך הרגיל והמיוחד לגיל התיכון.

לכניסה להרצאה לחצו כאן!

עבודותיה הן סרטי האנימציה, הן עבודות הצילום והן עבודות הנייר, הוצגו במספר תערוכות קבוצתיות ופסטיבלים לאנימציה ברחבי העולם.  חלקן אף וזיכו אותה ומגוון פרסים ומלגות, בהם בקטגוריית האנימציה של הקרן לתמיכת בכתיבת תחקירים ופיתוח תסריטים של הרשות השנייה וב"פרויקט רעב" – פרויקט ניסיוני בתחום הקולנוע והאמנות הפלסטית.

לצד עשייתה האמנותית ומחקריה האקדמיים, כיהנה כיו"ר איגוד האנימציה הישראלי (ASIFA) ושימשה כשופטת בפסטיבל "קט" לדרמה ולסרט הישראלי הקצר הראשון שהתקיים בתל-אביב.