אמנות בשדה המורחב: על גופתם המתה - פרופ מאירה וייס תרצה על כח וידע במכון הלאומי לרפואה משפטית

אמנות בשדה המורחב: על גופתם המתה – פרופ מאירה וייס תרצה על כח וידע במכון הלאומי לרפואה משפטית

הידע שלנו אודות תחום הרפואה המשפטית ניזון בעיקר מסדרות טלוויזיה זרות, בהן נפתרת תעלומה משטרתית תוך 45 דקות, לאחר שהרופאים והמומחים הצליחו לזהות בוודאות גופה אלמונית ולחשוף את הסיבה שהובילה למותה.

על המכון הישראלי לרפואה משפטית אנחנו שומעים מאמצעי התקשורת המקומיים, שלעתים מאדירים את הפעילות המתבצעת בו, לעתים חושפים שערוריות ומחדלים קשים הנוגעים לו. כך או אחרת, ההתייחסות אליו היא תמיד כאל יישות מבודדת מהחברה הישראלית.

האנתרופולוגית מאירה וייס – פרופ' אמריטוס לאנתרופולוגיה של הרפואה, המדע והגוף – מערערת על תפיסה זאת וטוענת כי פעילות המכון היא חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית. במסגרת סדרת ההרצאות "אמנות בשדה המורחב", היא תתארח במחלקה לאמנות רב-תחומית ותעסוק בגוף הישראלי וביחסיו עם המדינה.

• אל תחמיצו: לעמוד האירוע בפייסבוק לחצו כאן!

מה מעיד המוות על החיים? איור מתוך ספר רפואה גרמני מסוף המאה ה-19 (מתוך הארכיון החופשי של הספרייה הבריטית הלאומית)

ספרה האחרון של פרופ' וייס – "על גופתם המתה" – מבוסס על מחקר אנתרופולוגי בן מספר שנים במסגרתו ביצעה תצפית משתתפת במחלקות השונות של המכון הלאומי לרפואה משפטית, ראיינה את חברי הצוות וגורמים בכירים העובדים איתם וניתחה מגוון מסמכים. הפרקים השונים מציגים פרשות חברתיות בישראל ואת יחס המכון אליהם, בהן: נתיחת גופות פלסטינים ולקיחת איברים מהן, התנהלות בפיגועים, זיהוי גופות חיילים והתייחסות ללא-יהודים ולמהגרי עבודה. כל אחד מהמקרים מיוחס לתהליכים חברתיים ותרבותיים, המאפשרים את השיח והפרקטיקה של המכון.

• אל תחמיצו: לעמוד האירוע בפייסבוק לחצו כאן!

בראש העמוד: ציור שמן של הנרי גרבה משנת 1876 – "ניתוח לאחר המוות במלון דיו"