תמרה אפרת, מרצה במחלקה לעיצוב טקסטיל, מציגה עבודת יד בטקסטיל וקרמיקה שתכננה בעזרת קידוד ובהשראת תהליכים בטבע

תמרה אפרת, מרצה במחלקה לעיצוב טקסטיל, מציגה עבודת יד בטקסטיל וקרמיקה שתכננה בעזרת קידוד ובהשראת תהליכים בטבע

''מאז שאני זוכרת את עצמי אני מתעסקת באמנות, עיצוב וקראפט. סבתא שלי לימדה אותי מגיל מאוד קטן לתפור ולרקום. היא הייתה אחת הנשים הכי מעוררת השראה שהכרתי. היא הייתה ניצולת שואה, ששרדה בזכות יכולות התפירה שלה. לקחו אותה לתפור את המדים של הנאצים וכך ניצלה.

כשהייתי בת 18 התחלתי ללמוד עיצוב אופנה בשנקר, ומיד אחרי זה התחלתי את התואר השני בעיצוב וטכנולוגיה בבצלאל, שאותו סיימתי לפני כמעט 10 שנים. התואר הזה פתח לי עולמות חדשים שלא הכרתי עד אז. זו הייתה פעם ראשונה שהבנתי שעיצוב יכול להתחבר לכמה תחומים ולא רק שהוא יכול להתחבר, אלא שבזכות חיבורים כאלו יש את האפשרות לחדש ולייצר דברים שלא היו קיימים עד אז בעולם. מאז אני עושה הרבה שיתופי פעולה, גם עם מעצבים מתחומים שונים וגם עם מדענים, פיזיקאים, מתכנתים, ביולוגים ועוד.

העבודה בסטודיו מתחלקת בין הפן המחקרי לבין הפן היצרני. אני מייצרת אוביקטים שמושפעים מהמחקר שלי, חלקם יותר קונספטואליים ואמנותיים וחלקם יותר מסחריים. בנוסף אני מרצה באקדמיה בשנקר ובויצו חיפה.''

לקריאת הכתבה המלאה לחצו כאן!