סינתטיקה: תערוכת יחיד לאביב גרינברג, בוגר בית הספר לאמנות רב-תחומית

סינתטיקה: תערוכת יחיד לאביב גרינברג, בוגר בית הספר לאמנות רב-תחומית

אביב גרינברג, הידוע במיצבים עזים המטפלים במוצרי ניקיון ופסולת פלסטיק תעשייתית, משיל מעצמו שכבות של עבודה עם רדי-מייד, עד לחזרה אינטואיטיבית אל הדו-ממד. בתערוכת היחיד הראשונה שלו בגלריה מסחרית, הוא מתמקד בחזרתו לציור החשוף שליווה אותו מראשית דרכו, מצוייד בגודש של ציורי שמן אינטנסיביים וריח בושם של כריסטיאן דיור. 

אביב גרינברג, 31, אמן רב תחומי, בוגר מצטיין של בית הספר לאמנות רב-תחומית בשנקר, נבחר לרשימת הצעירים פורצי הדרך בישראל מתחת לגיל 30 של מגזין פורבס. 

יצירתו של גרינברג מגיבה לדפוסי הסתרה והדחקה, אישיים ומשפחתיים, מייצרת שיח על מבנים חברתיים, מערכות אקולוגיות משתנות, והתנהגות צרכנית.

מתוך התערוכה

לאחר תערוכת ציוריו הראשונה (2015) גרינברג עזב בהדרגתיות את הציור והחל לתרגם פרטים מציוריו לפעולות פיסוליות. לימים, הטיפול במוצרים יומיומיים, הפך שפה צורנית אסתטית, אותה הוא מכנה ״שפת הניקיון״.

בימים בהם העולם כולו התכופף תחת חוקים קפדניים של ניקיון וסטריליות עקב נגיף הקורונה, נפטרה הילה, אחותו בת ה34 של גרינברג, אשר נאבקה שנים ארוכות בהתמודדויות נפשיות שליוו אותה מצעירותה. בצער הנסיבות, מותה הוביל לחשיפת הסיפור המשפחתי השמור ולמיצוי גוף העבודות ״שפת הניקיון״. 

בניסיון לחדור את מה שנמנע מלדבר עליו, גרינברג החל לחקור את סביבות הייצור של חומרי הגלם המרכזיים ביצירותיו, כך נחשף לפסולת תעשייתית של מוצרי פלסטיק פגומים; צורות חופשיות וחד פעמיות שהציתו את דמיונו והיוו פתח חזרה לפעולת הציור. חזרה זו לא הייתה מתוכננת והתפתחה דרך סקיצות לפסלים שונים, או תובנות סביב פעולות פיסוליות עם פסולת תעשייתית שהפכו את מוצרי הניקוי לשלדים ושרידים אנושיים, יצורים חסרי שליטה או נופים פראיים ואורגניים.

תערוכת היחיד סינתטיקה, מאגדת את כל ציוריו של גרינברג מראשית המפגש שלו עם פסולת הפלסטיק.

מתוך התערוכה

דרך 50 ציורי שמן ורישומים, גרינברג מעלה מכלול תחושות כלפי המציאות העכשווית ו״מנבא״ תרחיש בו ״הכפייה הסינתטית״ המתמשכת של האדם על הסביבה, מבעבעת ומתמזגת עם הטבע.

גרינברג תוהה על הגבול המתפוגג בין הטבעי למלאכותי, ושואל באילו צורות וצבעים אנו נכיר את השפעות היעלמותו. ציוריו מגלמים פרשנויות שונות למושאי יצירתו, חושפים רגשות משתנים, רעיונות שלא הצליחו להתממש כפסלים. בעוד פעולת הפיסול כפופה למגבלות החומר, משיכות המכחול הופכות את תופעות הייצור שחקר למאגר כלים הנתון ליד האמן. המעבר אל הבד מאפשר לפסולת לפרוח, והמרחב הציורי הופך נטול גבולות.

תערוכת היחיד של גרינברג, ׳סינתטיקה׳, מלווה על ידי ניחוח מיוחד שנבחר על ידי האמן מתוך בית האופנה של כריסטיאן דיור.

בראש העמוד: אביב גרינברג (צילום: עומרי רוזנגרט)