סאוסן מסארוה, סטודנטית לתואר שני בעיצוב, הרצתה בכנס השנתי הארצי לסטודנטים/יות מתקדמים בתרבות חזותית, עיצוב ואמנות

סאוסן מסארוה, סטודנטית לתואר שני בעיצוב, הרצתה בכנס השנתי הארצי לסטודנטים/יות מתקדמים בתרבות חזותית, עיצוב ואמנות

סאוסן מסארוה, סטודנטית לתואר השני בעיצוב בשנקר, הציגה את "בין צדק לסדק": הרצאה בכנס השנתי הארצי של סטודנטים/יות מתקדמים בתרבות חזותית, עיצוב ואמנות.

הכנס הוא שיתוף פעולה של שנקר, האוניברסיטה העברית ובצלאל, שנערך השנה במרכז מנדל באוניברסיטה העברית.

סאוסן היא חברה בקבוצת המעצבים של כרזות המחאה נגד הרפורמה המשפטית. ההרצאה עסקה בהצגת המחקר שעוסק בניתוח האלמנטים והסמלים בהם נעשה שימוש בכרזה הציונית. בהרצאה עולה הטענה שמלאכת עיצוב האות העברית ותפקידה הטיפוגרפי כדימוי עם עוד מאפיינים שמרכיבים את הכרזה כמו סמל, צבע דימוי וקומפוזיציה, משמשים כשיח ציוני חזותי, שמדיר את האזרח הערבי באופן ישיר ומשפיע על מעמד החברה הערבית היום בדיון על הדמוקרטיה.

כרזה שעיצבה סאוסן מסארוה "קפלן מתי תתעוררו"

המחקר מצביע על מרכיב חזותי בדיון בסיבות לפער העצום שהתפתח עם השנים, כמו חלוקה לא שוויונית של משאבים ציבוריים והזדמנויות, מחסור בתשתיות ראויות וקשיים בכניסה לשוק ההון.

אלה נובעים, בין היתר, מהנכחת הציונות והמאפיינים החזותיים שנעשה בהם שימוש להעברת המסרים בכרזה הציונית כדי לגרום לשיתף פעולה ומעורבות במפעל הציוני. מאפיינים בולטים נעשו בשלוש מידות הראשון: בעלייה ובהתיישבות. השני:בגיוס תרומות. והשלישי: בצריכת מוצרים עבריים בלבד.

בחלק הראשון מההרצאה הוצגו כרזות לפי ציר הזמן משנת 1920 שהיו כוללות את השפה הערבית לצד העברית, ועד הופעת מעורבות המפעל הציוני ביצירת זהות עיצובית לאומנית שהכתיבה את בצלאל החדש ב 1935 בעיצוב הכרזה.

בחלק השני הציגה מסארוה את הכרזות שעיצבה לאחרונה אשר מערערת על התפיסות המוקדמות שנוצרו על מעמד החברה הערבית במדינה.