הארץ: נשיאת שנקר, פרופ יולי תמיר, משתפת בסיפור מאחורי ההחלטה לפסול הצגת ציור של בוגר ביה"ס לאמנות רב-תחומית

פתחתי אתמול את עיתון "הארץ" ונדהמתי לקרוא את מאמר המערכת הקורא להתפטרותי מתפקידי כנשיאת שנקר. כותב המאמר לא טרח לברר את העובדות. בביטחון השמור לאנשים שאינם מדקדקים בפרטים טען כי להחלטה לא היה בסיס ערכי או חוקי. לו רק היה מבקש, היה מקבל את חוות הדעת המשפטית שהוצגה בפני בטרם קבלת ההחלטה.

rnrn

לא מדובר רק בחוסר דיוק, אלא בצביעות של ממש: האם לעיתון "הארץ" אין ייעוץ משפטי? האם עורכי עיתון "הארץ" ובעליו מוכנים לקום בבוקר ולמצוא בעיתון מאמר, כתבה או תמונה שחושפים את העיתון לתביעה משפטית? ודאי שלא. ההבדל היחיד הוא שהציבור אינו נחשף לפעמים שבהם שיקולים (ראויים) של כבוד האדם, צנעת הפרט, הימנעות מפגיעה אישית, כמו גם שיקולים של ביטחון לאומי, גורמים לעורכי העיתון שלא לפרסם דבר מה העלול לפגוע בו. מהיכן הצדקנות והדרישה שאני אפעל באורח העלול לחשוף את המוסד שאני עומדת בראשו, והיקר ללבי מאוד, לתביעות משפטיות? מה מקורה של הטענה המגוחכת ששיקולים של פגיעה כלכלית עקב תביעה משפטית אינם ראויים?

rnrn

בשש השנים האחרונות, שבהן אני מכהנת כנשיאת שנקר, הוצגו בתערוכות הגמר אלפי עבודות. בשני מקרים בלבד נדרשתי להתערב, ולשנות חלק קטן מעבודה של תלמיד. בשני המקרים, ראשי המחלקות שגו בכך שלא העלו את הנושא לדיון במועד מוקדם יותר, שהיה מאפשר דיון מסודר ופתרון ראוי לדילמה שניצבנו בפניה. בשני המקרים היה מדובר בחשש לפגיעה אישית באנשים שהיו מושא העבודה. במקרה הראשון שינה התלמיד את עבודתו (והכיר בטעותו), אך התהליך ארך ימים מספר והוביל את שנקר להפסד משפטי צורב שעלה במאות אלפי שקלים. במקרה הנוכחי לא הגענו למקום זה, וטוב שכך.

rnrn