סופשנה 2016: בוגרי המחלקה לתקשורת חזותית הציגו מגוון עשיר של פרויקטי גמר בסדרת הגשות פתוחות

סופשנה 2016: בוגרי המחלקה לתקשורת חזותית הציגו מגוון עשיר של פרויקטי גמר בסדרת הגשות פתוחות

מאפליקציות עד לאיורים, מקליפים עד למיצבים: הבוגרים הטריים של המחלקה לתקשורת חזותית חשפו את פרויקטי הגמר שלהם בסדרת הגשות פתוחות שהוצגו לקהל הרחב במסגרת אירועי הסופשנה של שנקר 2016. בתום 4 שנות לימוד גדושות ומאתגרות, הציגו כ-80 בוגרים מוכשרים מגוון עבודות ייחודית, המשקפות את עולמם הפנימי ואת הלכי רוחם במגוון טכניקות ומדיומים. 

המנעד הרחב של הפרויקטים אפשר להתוודע למורכבותו של דור המעצבים הצעיר, רגע לפני צאתו ל"עולם האמיתי", כמו גם למגמות ותהליכים מקומיים ובינלאומיים. בין הנושאים שהעסיקו אותם ביותר, בלט קשר למקום, אדמה וטבע, חזרה לעבר תרבותי/משפחתי, חקירת מיגדר ונשיות והתייחסות למצב הפוליטי/חברתי/כלכלי. 

>> כל הבוגרים, כל הפרויקטים באתר בוגרי המחלקה לתקשורת חזותית 2016!עצי ארץ-ישראל של איריס בן-אהרון (צילום: דדי אליאס)

קשר למקום, אדמה וטבע: העגבניות שמגדלת משפחתו של חגי איטח עמדו בלב הפרויקט שלו, במסגרתו ביצע מיתוג למשק בדגש על רעיון החקלאות הישירה; איריס בן-אהרון יצרה סדרת עצים תלת-ממדיים, העשויים נייר כאשר תהליך היצירה עוסק בזיהוי ה DNA הצורני של כל עץ, והפרויקט כולו הינו מחווה לעצי ארץ ישראל; 

מאיה גולדברג יצרה סדרת אריזות למוצרי מזון המורכבים משבעת המינים המיועדים ליצוא לחו"ל; אורי גרופר יצרה מיתוג לארגון "צמח עיר",  העוסק בחקלאות אורבנית ומטרתו להגיע את תושבי העיר לגדל צמחים. 
בין טעמים ותרבויות: פרויקט המיתוג של טל דובלרו (צילום: דדי אליאס)

חזרה לעבר תרבותי, משפחתי: התהליכים שעוברת השפה העברית בשנים האחרונות עמדו בלב סדרת פוסטרים של עומרי אברהם, שהתייחס לעיצורים המשתנים וההגייה המדוברת; טל בבא יצרה פוסטר דיגיטלי המציג פתגמים מרוקאים עליהם גדלה, במסגרתו המשיכה את המסורת של העברת המסורת מדור לדור;

הדר דגן יצרה הומאז' לחיי סבה, הילד היתום מרומניה, החקלאי מנהלל שהפך למרגל. הפרויקט מורכב משש חוברות המסמלות שש זהויות שונות, כל זהות מתקיימת בזמן ובמקום שונה ומהווה תחנה במסע חייו של הסב; בר דובלרו יצרה מיתוג למעדניה מרוקאית רומנית, תוך חיבור בין תרבויות וכיבודן ההדדי. 

בחזרה לכורדיסטן: מתוך פרויקט הגמר של שרית כהן (צילום: אחיקם בן-יוסף)
שרית כהן יצרה סדרת דימויים מאויירים העוסקים בתרבות העדה היהודית בכורדיסטן העיראקית, תוך התייחסות לקמעות מסורתיים; שירן סלע יצרה הומאז' למסעדה הרומנית "ינקו ודורה", שפעלה בחיפה בין השנים 2006-1967; 

שמרית רדה עיצבה מחדש את ה"דיוואן", ספר השירה של יהודי גלות תימן. הפרויקט עוסק בפירוק והרכבה מחדש של המבנה העיצובי והתוכני של הספר היוצר תנועה ויחס חדש בין טקסטים שהעלו יהודי גלות תימן על הכתב לבין שירת הנשים שנמסרה בעל פה מאם לבת.

יופי סלאבי: מתוך הפרויקט של אניסיה אפק (יח"צ)

נשים, נשיות ומגדר: מה מייחד את הנשים הסלביות? אניסיה אפק יצרה שלושה גיליונות של מגזין העוסק בהבניה המגדרית של הנשים הסלביות, כל אחד מהם מתאר דמות אחרת מהמיתולוגיה העממית; יעל בידרמן יצרה סדרת פורמטים מדופדפים העוסקים במישטור הגוף הנשי ובהשפעתו על הדימוי הנשי של ימינו. 

אולגה וולטר קיבצה את סיפוריהן של נשים פורצות דרך בתחומים שונים במאה השנים האחרונות ביישוב הישראלי ובמדינת ישראל. אורנית חמו עיצבה סדרת חוברות העוסקות באמה וארבעת אחיותיה, לכל אחת מהן התאימה ערך המגדיר אותה כאחת מתוך 5 הנשים במשפחה.

בעקבות ילדי אתיופי: הפרויקט של אופיר ברגר (יח"צ)

התייחסות למצב פוליטי, חברתי וכלכלי: הרגעים הקטנים והמעצבנים של המציאות הישראלית מככבים בסדרת גיפים של קטי אוצ'רנטי, שהעניקה להם פרשנות הומוריסטית; רועי בן-יאיר מיתג את הפוליטיקאים הישראליים כידוענים בהשראת תעשיית הפופ; ליטל בר-נוי יצרה אתר אינטראקטיבי המציג עשרות סרטונים המתעדים סיפורים והגדרות זהות קוויריות מנקודת מבט אישי; 

אופיר ברגר יצרה יומן מסע בחיפוש אחר עקבות ילדים עולים מאתיופיה איתם עבדה כמטפלת בפעוטון בקיבוץ; גל הלל אייר ציור קיר בו נראה הרחוב הישראלי כתמונת מראה לחברה המאופיינת במשברים; תמר מינקוביץ התחקתה אחר אירועים שנצרבו בזיכרון הקולקטיבי של מדינת ישראל, דרך מערכת סימנים וסמלים; 

ולנטין נוביצקי עיצב אתר אינטראקטיבי המציג רטרוספקטיבה של אירועי ירי בישראל, בהם היה מעורב נשק חוקי; דר פישר יצרה מיתוג למסעדה טבעונית בשוק הכרמל, שהתפריט שלו מורכב מחומרי גלם שנאספו מהרוכלים בשוק. עינת דוד יצרה סדרת אריזות למוצרי מזון לשימוש בעתות חירום בישראל ובשטחים.

לפתוח בשעת חירום: פרויקט הגמר של עינת דוד (צילום: דדי אליאסי)

אותיות: פונט ראווה עברי חלול נולד בפרויקט של אלה אלימלך, שהיצרה עבורו שני משקלים לשימוש; חורדנה מירסקי-פרידמן עיצבה פרויקט טיפוגרפי בהשראת מניפסט תנועת הלטריזם; שי לשר יצר מותג אופנת רחוב המבוסס על פרשנות טיפוגרפית לשירי משוררים עבריים בולטים; 

עידו ספיר יצר פרויקט נסיוני, במסגרתו ניסה לייצר משקל אנימטיבי לגופן פרנק-ריהל; עליזה אסקוחידו ערכה מחקר בנסיון להבין את השפה הטיפוגרפית בכתב ברייל דרך ערכים המשתמשים בחוש המישוש.

בראש העמוד: פרט מתוך פרויקט הגמר של חורדנה מירסקי-פרידמן (יח"צ)