לראות בעיניים את הטבע נהרס כדי שיהיה לך מה לאכול

לראות בעיניים את הטבע נהרס כדי שיהיה לך מה לאכול

"את חייבת לטעום את זה", אליק פלמן אומר לי ואני מתיישבת על הספה בסלון הקטן שלו. אני מרגישה בבית אפילו שהכרנו לפני פחות משעה. 

"זאת עוגה שהכנתי מאפס. יש בה קמח שטחנתי מהחיטה שצמחה כאן, דבש מהכוורת, שמן זית מהעץ וביצה מהתרנגולות בלול. שום דבר בעוגה הזאת לא נקנה בסופר". 

הוא מגיש לי שלוש פרוסות עוגה זהובות על צלחת לבנה, ולמרות שאני טבעונית כבר מעל עשור ברור לי שאני רוצה לטעום אותה. ברור לי גם שאף אחד לא סבל בדרך כדי לייצר אותה, ושזו כנראה העוגה הכי אקולוגית ומוסרית שאוכל בחיי.

אליק פלמן הוא ד"ר לפילוסופיה, מרצה במכללת שנקר ובטכניון והוא ככל הנראה האדם היחיד בארץ שמגדל לעצמו את כל האוכל שהוא צורך.

המרחב ששייך לו משתרע על פני כשני דונם בישוב כליל. בשטח הזה הוא בנה לו בית קטן בגודל 40 מ"ר, בלי טיפה אחת של בטון; רק מעץ, אבן ואדמה. ואת כל מזונו הוא מגדל בעצמו על דונם אחד: חיטה, חומוס, פול, עצי זית וירקות המתאימים לאקלים הים תיכוני, לצד שתי כוורות דבורים וכמה תרנגולים ותרנגולות שלדבריו "גרות בשטח יותר גדול מהבית שלי".

את החשמל לביתו ולאוהל שהוא משכיר – מספקים לו ארבעה פאנלים סולאריים ואת הצרכים בשירותים שלו מכסה שכבה של נסורת ולא במים.

לקריאת הכתבה המלאה לחצו כאן!