ספר ההייטק הישראלי, הארץ: ד"ר אלעד הריסון על תעשיית ההייטק הישראלית בזירה הבינלאומית

ספר ההייטק הישראלי, הארץ: ד"ר אלעד הריסון על תעשיית ההייטק הישראלית בזירה הבינלאומית

הנחת היסוד המקובלת בציבור הישראלי ובמדינות רבות בעולם, רואה בישראל את אומת הסטארט-אפ. מעין נס כלכלי-טכנולוגי, בו מדינה קטנה מובילה את חזית החדש­נות הטכנולוגית, ללא פרופורציה לגודלה ועל אף הקשיים הביטחוניים המלווים אותה מיום הקמתה. עם זאת, תפקידם של מקבלי ההחלטות ושל התעשיינים במשק אינו לנוח על זרי הדפנה של העבר או של ההווה הטכנולוגי, אלא לבחון עד כמה מיקומה של ישראל בשוק העולמי נתון לשיפור, או לכל הפחות לשימור, ועומד בשינויים התדירים של התפתחות הטכנולוגיה בעולם.

אומדן יכולותיה הטכנולוגיות של מדינה, שימורן לאורך זמן ובפרט – יכולתה לעמוד בפני תחרות בעידן הגלובלי, אינם יכולים לצאת אל הפועל בהצלחה מרובה, אלא אם אופייה של הטכנולוגיה, ובפרט של החדשנות הטכנולוגית, נכנס כמשתנה  משמעותי אל תוך משוואת אומדן רמת החדשנות הלאומית. 

החלוקה המקובלת מסווגת המצאות ופיתוחים טכנולוגיים מהפכניים כ"חדשנות פורצת דרך", המשנה את הנחות היסוד לפיהן חברות ויחידים מנהלים את חייהם. כך למשל, רשת האינטרנט שינתה באופן מהותי את האופנים שבהם אנו רוכ­שים מוצרים ושירותים, צורכים חדשות, מוסיקה וסרטים ואף מכירים בני ובנות זוג למטרות נישואין. סוג זה של חדשנות מופיע באופן נדיר יחסית, אחת לעשור או פעם בדור. הסוג השני הינו "חדשנות הדרגתית", אשר נבנית על גבי המצאות העבר בצעדים מתונים אך רציפים ובטווח הארוך מביאה להישגים טכנולוגיים, אף כי השינוי באורח החיים אינו מורגש בצורה דרמטית.

בשנה האחרונה אנו עדים למהפכה טכנולוגית, ויית­כן שאף יותר מאחת, בתחומי ה-Machine Learning  וה-Big Data. כדי להמחיש את הגידול העצום בכמויות המידע והנתונים, מחקרים שונים מסיקים כי כמות המידע שנאס­פה מראשית ההיסטוריה האנושית ועד סוף שנת 2014 זהה בהיקפה לכמות המידע שנאספה מתחילת 2015 ועד היום. כלומר, כמות המידע בעולם הכפילה את עצמה תוך שנתיים בלבד. מחקרים אחרים מעלים כי ארגונים ברחבי העולם עו­שים שימוש רק בחלק מזערי (ב-0.5%) מן הנתונים שנאס­פו במערכות המידע שלהם לשם שיפור רווחיותם, לאור היעדר יכולות טכנולוגיות וכוח אדם מיומן לעיבוד נתוני עתק אלה.

• לקריאת המאמר המלא של ד"ר הריסון ב"הארץ" לחצו כאן (PDF)!