ד"ר חנה פרוינד-שרתוק היא חוקרת אמנות ותרבות, נושאי המחקר שלה הם אמנות מודרנית ועכשווית ותפיסות ביקורתיות של הגוף בתרבות החזותית ובתיאוריות פילוסופיות. היא מרצה בשנקר, ביחידה להיסטריה ופילוסופיה של האמנות, העיצוב והטכנולוגיה, בתואר השני לעיצוב ובמחלקה לאמנות רב-תחומית. בין הקורסים שהיא מלמדת: "תיאטרון, מיצג ואמנות גוף רדיקלית", "מחאה בעיצוב ובאמנות", "אמנות ועיצוב עכשוויים".
פרוינד-שרתוק היא בעלת תואר שלישי (Ph.D) מהמכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות ע"ש כהן באוניברסיטת תל-אביב, שם גם השלימה תואר שני. את התואר ראשון (BFA) באמנות קיבלה מהאקדמיה לאמנות ועיצוב "בצלאל".
עבודת הדוקטורט שלה עסקה בניתוח פילוסופי של "מושג הפגיעה העצמית באמנות גוף רדיקלית" ואת המאסטר כתבה על "רגש וגוף בביקורת התבונה המעשית ובביקורת כוח השיפוט של עמנואל קאנט לאור קריאות פמיניסטיות".
ספרה "למה הם עושים את זה לעצמם: פגיעה עצמית באמנות גוף רדיקלית", יצא לאור ב-2019 בסדרת "קו אדום אמנות" של הוצאת הקיבוץ המאוחד. הספר קיבל מענק הוצאה לאור מהקרן הלאומית למדע (ISF).
פרוינד-שרתוק עמדה בראש המחלקה לאמנות במכללת "מנשר" בשנים 2012-2017.
בין מאמריה של ד"ר פרוינד-שרתוק:
- "אמנות על הסכין: על הפגיעה העצמית באמנות גוף רדיקלית". בתוך הספר כאב בשר ודם, קובץ מאמרים על ייצוגי הגוף החולה, הסובל, המתענג. עורכות: שירה סתיו ואורית מיטל. בהוצאת אוניברסיטת בן-גוריון, הוצאת דביר והקשרים – המכון לחקר הספרות והתרבות הישראלית והיהודית. סדרת "מסה קריטית" (2013).
- "גועל": בתוך "מפתח – כתב-עת לקסיקלי למחשבה פוליטית", גליון 3, חורף 2011, מרכז מינרבה למדעי הרוח, אוניברסיטת תל אביב (2011).
צילום: תמרה דקל