בן נתן בשיחה על פרויקט החייאת פונט עברי קדום שנמצא על אבני מצבות במדבר סהרה, עבודה על ארכיון העיצוב של רייזינגר ואיך המעבר לסביבה דוברת אנגלית תורם ליצירת אותיות בעברית.
ינק יונטף בשיחה על תפקידו בעולם של מעצב אותיות, על הקלאסיקה של האות העברית, זו שעוצבה בהתחלה על ידי דוברים ודוברות של שפות־אם אחרות. דרך היכולת להתבונן מבחוץ ובפנים על האות ועל השפה העברית נוצרת מוטיבציה לשימור, שיחזור והחייאה של גופנים בעברית כחלק מיצירה של התרבות היהודית והישראלית העכשווית.
אברהם קורנפלד בשיחה על מסעות בעולם ועל להרגיש שייך בכל מקום; על נדודים בין שפות, צורות ועל מנועים פנימיים של יצירה
ירונימוס בשיחה על תחילת עידן האינטרנט, על קיטלוג ותיעוד של תרבויות שוליים. על העיסוק בטיפוגרפיה עברית והקמת 'הלשכה לטיפוגרפיה עברית', ועל החשיבות של כתיבה אקדמית החושפת את גלגוליה של האות העברית ומתפקדת כבסיס לעבודות עיצוב עכשוויות ועתידיות.
דני מירב בשיחה על איך ומתי הוא התאהב בטיפוגרפיה, על ההבדל בין פונט כותרת לפונט טקסט, על פונטים "חמודים" שעשה לפני 21 שנה ושעדיין מפתיעים בשימושים שלהם ועל פרויקט חדש שנולד מגעגוע והתאהבות וגם מתי ואיך קיבל את הכינוי "הטייס".
סטודיו RAG בשיחה על אותיות שמחברות בין זהות מותגית לביטוי תרבותי. על היכרות שהחלה בסטודיו לעיצוב קטן ובוטיקי והתפתחה לחברות ולסטודיו עצמאי המתמחה בעיצוב פונטים למותגים וחברות. על הפונטים שעיצבו יחד וביניהם הפונט החדש ל"ווינט", ועל "ראג דרוגולין" שאת החייאתו עשו במסגרת החממה לטיפוגרפיה עברית.
מיכל סהר בשיחה על למה היא מוציאה פונטים ועל הבחירה להיות הראשונה שמשתמשת בהם. על השראות לפונט, על הבקשות והרצונות המדויקים שיש לפונט ועל תפקיד המעצבת להתבונן ולמלא אחר הדרישות ולמה פונטים מקומיים חייבים להיות במערכות תלת לשוניות.
נוי ניימן בשיחה על ההחלטה לעצב פרויקט ששובר את היומיום בסטודיו ועל הפונט החדש שפיתח במסגרת החממה לטיפוגרפיה עברית "עיבריד" המחבר את ההגירה הישראלית העכשווית לברלין עם היידיש המסורתית, על עיצוב ספקולטיבי של שפה ועל הקשר החי בין ההיסטוריה והעבר להווה ולעתיד.
ניל כהן בשיחה על פעולת עיצוב עצמאית הנובעת מתוך עניין וסקרנות, על הצלחות וכשלונות, על הבחירה המודעת להתבונן ולשאול שאלות על המקומיות והישראליות הפרטית והקולקטיבית. למה 'כיף' זו מוטיבציה חזקה שמניעה לפעולה ואיך באמצעות חפץ אנשים יכולים להגיד את כל מה שהם חושבים ומרגישים.
קובי פרנקו בשיחה על החוויה בלימודי עיצוב כמרצה וכסטודנט, על הקשר הייחודי שיש בין האקדמיה לתפיסת העיצוב שלו בכלל. על ההתמסרות לחוויה הלימודית כשהיא מבקשת לשבור את המוכר והמובן מאליו, גם דרך אותיות ושפה, ועל מה זה אומר 'טיפוגרפיה אקספרימנטלית', למה חשוב להתבונן על אותיות בתלת מימד ומה הקשר בין קוד לאותיות