נופים וחפצים שגרתיים, שלרוב נעלמים מן העין בהיסח הדעת של הבנאליות, עומדים במרכז תערוכת יחיד ראשונה של האמנית הרב-תחומית שרון שמאי-זהבי, סטודנטית בתכנית לתואר שני בעיצוב.
דודי שמש, עמודי חשמל, שיחי צבר ומראות יומיומיים נחרתים על לוח ליבה ונחרטים על ידה ביצירתה לדימוי עיקרי, מסומן ומואר, לנוף אישי, בעל אמירה רגשית. בדרכה שלה היא מקדשת את אותם "בלתי נראים", מעניקה להם משמעות וכוונה וגורמים לצופים לעצור, להתבונן בהם ולגלות אותם מחדש.

באמצעות שילוב בין מגוון טכניקות וחומרים, יוצרת שמאי-זהבי ריבוד עמוק ותחביר הנע בין הקשה, החומרי, המדעי, הגברי (צמנט, לוחות מאתרי הבניה, פטיש ומקדחה, חלקי אנציקלופדיה, מסמרים חלודים), לבין העדין, הרך, הרגשי, הנשי (חוטי תפירה, מכונת תפירה, רקמה, קצוות פרומים, ציור בהיר ועדין).
בקומפוזיציות העמוסות שהיא מגבשת, נוצר מתח פנימי בין חלקי היצירה, המחייב את המתבונן לעצור ולהתעמק בתשומת לב. בעבודותיה נשמר הטון של הגוונים החומים והאפורים, המאפיינים את השפה האדריכלית הישראלית, כשמעליו היא בונה קונסטרוקציות מרחפות עדינות במעשה חוטים ובצבע, של אותם דימויים אותם היא מבקשת להביא לחזית ולשים במרכז תשומת הלב.

יצירתה של שמאי-זהבי נעה מהפרטי, האישי והאינטימי לכללי והקולקטיבי, מהפנים אל החוץ ובחזרה, תוך שהיא מציעה נקודת מבט מפוכחת וביקורתית. בגוף העבודות המגוון שהיא מציגה נוצר שיח פנימי בין הדימויים לבין עצמם, המתגבש למעין מיצב אחד שלם הגדול מסך חלקיו.
- התערוכה "נחרת ונחרט" תוצג בגלריה הסדנה לאמנות יבנה עד סוף מאי 2015.
בראש העמוד: העבודה "נטושים בביצרון", מתוך התערוכה של שרון שמאי-זהבי (יח"צ)