נירית טקלה, שעלתה מאתיופיה כשהייתה בת שש, תמיד אהבה לצייר. ללימודי אמנות פנתה כי האמינה שרק שם תימדד על פי הכישרון ולא לפי צבע העור. עד מהרה הפכה לתלמידה מצטיינת, עבודותיה על מחאת יוצאי אתיופיה נקנו על ידי אספן אמנות והיא קיבלה מלגת לימוד כדי שתוכל צייר כמה שיותר.
לצפייה בראיון עם נירית טקלה:
"הציור תמיד היה שם. תמיד ליווה אותי וידעתי שזה משהו שאני אוהבת לעשות", מספרת טקלה בראיון לחדשות השבת של ערוץ 2. לדבריה, "ההחלטה ללמוד דווקא את התחום הזה היתה מתוך מחשבה שכאן היצירות שלי ידברו בעד עצמן ואף אחד לא ישפוט אותי בגלל המוצא שלי".
בראש העמוד: אחד הציורים מפרויקט הגמר של נירית טקלה (יח"צ)
