הנחייה: אורית חופשי
מדיום וחומרים: ליבוד בצמר כבשים, הדפס רשת

בעבודתה, נייקול נייזוב בוחנת את יחסי הזיכרון, טראומה והחומר. דימויים יומיומיים מודפסים על גבי מצע לבד – חומר סיבי, סופג, שנושא עליו את סימני החיים. כיצד רגעים, קטנים או גדולים, נעימים או קשים מקבלים הד של משהו אחר, זיכרון אישי או קולקטיבי שנשאר, גם אם לא ביקש להירשם. העבודה כוללת ערמת טישו שנאספה לאחר טיפולים פסיכולוגיים, כעדות לחותם הגוף והנפש בנסיון לגעת במרחב שבין פגיעות, אינטימיות וריפוי.