הנחייה: יערה צח ופרופ' נירה פרג
מדיום: וידאו פרפורמטיבי, פסל, מיצב
בין השנים 2000 ל-2004, חומת ההפרדה הישראלית הפרידה בין הכפר דיר אל-ע'וסון לבין אל-מרג'ה – כפר הולדתה של האמנית. בגוף עבודה זה חוקרת מסא עומר היבטים של ההשפעה האישית והקולקטיבית של שבר זה, דרך זיכרונותיו של אביה מתקופה שקדמה לניתוקו מהעיר שבה גדל. מעשה הזַעְ'רוּטָה (צהלולים) בא לידי ביטוי כצורת התנגדות קולית, כאשר נשים פלסטיניות מצהלות בחתונות – אך גם בלוויות של יקיריהן. בעבודת המיצב שלה, האמנית קושרת ואוטמת באלימות איברי גוף ואתרי מים, כניגוד למצב הקפוא של הפלסטינים: משותקים, חסרי תנועה – בין אם בתוך החומה או מחוצה לה.
بين عامَي 2000 و2004، فَصَلَ الجدار الإسرائيلي الفاصل قرية دير الغصون عن قرية المرجة – مسقط رأس الفنانة. في معرضها، تتناول ماسة عمر جوانب من الأثر الشخصي والجماعي لهذا الشرخ عبر سرد والدها لذكرياته قبل فصله عن قريته الأم.
كما تستحضر الفنانة فعل الزغاريد كشكل من أشكال المقاومة الصوتية، حيث تزغرد النساء الفلسطينيات في الأفراح، لكنّهن أيضًا يزغردن في جنازات أحبّائهن.
في الأعمال التركيبية، تربط الفنانة وتلحم أجزاء أجساد ومواقع ماء، في تناقض مع واقع الفلسطيني مشلول الحركة، فاقد الجريان، داخل الجدار أو خارجه.
الموجّهتان: السيدة يعاراه تساح والبروفيسورة نيرا بيرغ