אגון רוזנברג
הנחייה: מתי הראל
טכניקה: פחם יבש, פחם נוזלי וגרפיט
הפרויקט בוחן את רעיון המלון כמרחב זמני וסמלי לחיים העירוניים במאה ה־21 — מקום שבו זהויות אינן קבועות ותפקידים מחליפים ידיים. זוהי מציאות שבה פעולה, שירות, נוכחות ועשייה נטמעים באדם עצמו, והופכים לחלק מהמרקם האנושי. במרחב זה מוצג אוסף של דמויות, סמלים וטקסטורות, המרכיבים סצנות בשחור־לבן.