הנחיה: הדס הימלשיין, גלי כנעני

הפרויקט שלי נולד מתוך געגוע לבית סבי באיראן, שהיה עטוף שטיחים, חלקם שטיחי קיר הממוסגרים במסגרות עץ. בתהליך הכולל עבודה בעץ והפשטה של דימויים מסורתיים לכדי כתמים אינטואיטיביים, אני משחזרת זיכרון שנשמר לא כתמונה, אלא כתחושה. זהו תהליך של ריפוי וחיבור, בין עבר להווה, בין ילדות לבגרות, ונסיון לרקום שייכות מחדש. עבודת הקיר המורכבת מאריחי עץ, בדים מודפסים ומשפטים בשפה הפרסית, נוצרה כמחווה אישית למסורת, לבית ולזהותי האישית.