הנחיה: נוי אלון, קובי פרץ

בפרויקט בוחנת המעצבת את חוויית הקיום בשוליים באמצעות סדרת תכשיטים המתמודדת עם מושגים של פער, ניתוק וזרות – מתוך הבנה שיש דברים המשתלבים אך אינם שייכים באמת. אלה רגעים של התהוות המתרחשים דווקא במקומות בלתי צפויים. הפרויקט נובע מתוך צורך לבטא מצב של חיים בשוליים וצמיחה מתוך זרות. הבחירה לעסוק בנושא מבוססת על הבנה שגם במקומות שבהם הקרקע אינה פורייה, מתרחשים בה רגעים של גילוי, התהוות ואפשרות. הפרויקט מציע מבט חדש על המושג שוליים, לא כמקום של חוסר, אלא כמקום של פוטנציאל. לצורך חקירת המתח הזה, בוצע שימוש בצורניות הנשענת על ניגודים עדינים ומוסתרים. השפה הצורנית נובעת מתהליך התבוננות פנימי, המציע הצצה לרגע שבו משהו מצליח לפרוח דווקא מן הסדק, מן השוליים, כשאיש לא מצפה.