אפשר לומר שזו הייתה אחת מתצוגות הגמר האופטימיות והמסוגננות ששיגרה המחלקה בשנים האחרונות. בניגוד לשנים הקודמות, שבהן היה עיסוק אובססיבי במוצא וזהות, הפעם נושאים של טבע־אדם־מכונה־מיניות היו חוט השדרה המקשר בין הProjects הרבים. סביר שנבעו מתוך ההכרה המתגבשת שמה שמבדיל בין בינה מלאכותית לאדם הוא התשוקה והכוונה הטובה. בהתאם, ניכר בעיצובים השונים פחות כעס ויותר חמלה, פחות בהלה ויותר להט.
