זוכי פרס רוזן לקיימות לשנת 2020!

לראשונה מרכז רוזן לקיימות בשנקר העניק את פרס רוזן לקיימות 2020 בסך כולל של 20,000 ש“ח לעשרה פרויקטי גמר מהפקולטות להנדסה ועיצוב, העוסקים בעולם הקיימות ומתמודדים ישירות עם לפחות שלושה מתוך " 17 יעדי האו"ם לפיתוח בר-קיימא"(SDGs).

רשימת הזוכים המלאה (לקריאה יש ללחוץ על שם הסטודנט):

  1. עמית גלעדי / עיצוב טקסטיל / uniQform 

  2. מוריה ארדילה / עיצוב אופנה / ״Trash to treasure״

לבעיית זיהום האוקיינוסים קשר ישיר לתעשיית האופנה. תפקיד המעצב חשוב ורלוונטי מתמיד על מנת ליצור שינוי, להשפיע ולעורר מודעות.

מוריה חקרה אודות ההשלכות הסביבתיות שהאוקיינוס מושפע מהם כגון גידולי כותנה, צביעות בדים, זיהום מיקרופלסטיק וסוגיות סיבים שונות. מנגד חקרה גם כן יכולות מחזור שונות כדי לטפל באותן בהשלכות.

אחת ממטרותיה בתהליך היו להעלות מודעות ולהנגיש את הקיימות לסביבה שלה ולכן פיתחה שיטה ביתית, הנגישה לכולם, של הפיכת בגד ישן לטקסטיל / בד חדש וממוחזר. 

במהלך הפרויקט היא הושפעה מקבוצת נשים צוללות מדרום קוריאה (haenyeo) ששומרות על המסורת כבר מעל ל-300 שנה. יום יום יורדות לקרקעית האוקיינוס על מנת לאסוף כל מה ששמיש על מנת להתפרנס למחייתן. כינתה זאת ה- zero waste של האוקיינוס כי הן נותנות משמעות לכל מה ששמיש.

בפרויקט שלה עיצבה קולקציית גברים המתבססת על קיימות, ששמה דגש על חומרים ממוחזרים כגון חליפות צלילה ישנות, רשתות דייגים, שאריות בדים ובגדי יד שניה  והשתמשה במגוון טכניקות ידניות וביתיות בשילוב גזרות על זמניות שיחד עם ההשראה הוויזואלית יוצרת קולקציה מורכבת ומגוונת בצבעים, נפחים ושילובי טקסטיל.

יעדים מנחים: 

  • יעד 6 - מים נקיים ותברואה,
  • יעד 12 - צריכה וייצור אחראיים,
  • יעד 14 - שימור המשאבים הימים - חיים מתחת למים.
  1. אליעזר שניידר ותומר פרג / הנדסת חומרים פולימריים / Olive Oil Waste As Reinforcement Filler In Polymer

האם חשבתם פעם מה נעשה עם תוצרי הלוואי בתהליך הייצור של השמן?

 ובכן, לאחר ייצור שמן זית, מצויים שני חומרי לוואי מרכזיים- הגפת ומים. 

המים מהווים כ50% מתהליך זיקוק השמן והם חומציים ובעלי רמת מליחות גבוהה ואינם יכולים לשמש לשתייה או להשקיה. השמן המיוצר מהווה כ20% ואילו גפת הזיתים מהווה כ30%. הגפת אינה ידידותית לסביבה או קלה למיחזור והיא מאוד חומצית ומעלה את מליחות הקרקע. נכון להיום, מייצרים כשלושה מיליון טון שמן זית בשנה ולפיכך הגפת מהווה כארבעה וחצי מיליון טון בשנה.

וכאן הפרויקט של אליעזר ותומר נכנס לתמונה, היות ו15% מגפת הזיתים מורכבים מתאית, המי-צלולוזה וליגנין, הם ניתנים לייבוש ולסינון ויכולים לשמש כמלאן לשריון פולימרים בתעשייה. חומר זה נקרא OLIVE SOLID WASTE. לאחר ההפרדה מהשמן, מתקבלת הבוצה המורכבת מקליפות, שאריות פרי ושברי גלעינים. ראשית, היא עוברת תהליך סינון, באמצעות תהליכים פיזיקליים של יבוש והפרדה בלבד. היא נטחנת ומסוננת ומתקבלת כאבקה.

השלב השני היה הכנת התירכוב על ידי הוספה של מתאמים ושמנים שונים ולאחר מכן הזרקה לתבנית ליצירת דגמים. בשלב השלישי והאחרון, בוצעו מספר בדיקות מכניות. במהלך הדרך נתקלנו בסיבוך היות והגפת הינה חומר טבעי ולכן יש אתגר מרכזי בזיקה בינה לבין המטריצה הפולימרית שנדרש לשריין. הפתרון לכך היה שימוש במקשרים ושמנים שונים. 

בסיכומו של דבר, ניתן לראות כי הוספת מקשרים משפר את כוחות האדהזיה בין הגפת למטריצה הפולימרית כך היא אכן יכולה לשמש כתחליף לחומר משריין כגון WPC (המורכב מסיבי עץ, משאב טבע הנעלם) למטריצה הפולימרית. 

היתרונות בשימוש בגפת הם העלות, הצפיפות וצריכת האנרגיה הנמוכים, היא מתכלה ומהווה מאפיין אקולוגי. הגפת היא תוצר לוואי שלה אין שימוש רב ולכן שימוש בה כחומר משריין במקום משאבי טבע אחרים מתכלים, ההולכים ונעלמים הינו יעיל ואפקטיבי לשימוש בתעשיית הבנייה והריצוף. 

יעדים מנחים: 

  •  יעד 9 - תעשיה, תשתיות וחדשנות,
  • יעד 12 - צריכה וייצור אחראיים,
  • יעד 15 - חיים על פני האדמה.
  1. יעל נחום / עיצוב תעשייתי / האדם המוצל : הומו-סומברדוס

הומו-סומברדוס הינו מייצג של שלד אדם, שהושפע מההתחממות הגלובלית. הפרויקט מותח את גבולות הזמן ומעורר דיון אודות השפעות תנאי הסביבה הקיצוניים על גוף האדם.

על פי הדוח של ipcc ( הפאנל הבין ממשלתי לשינויי האקלים ) עליית הטמפ' הממוצעת ומפלס מי הים יובילו במשך הזמן לשינוי בתנאי הסביבה. בדוח תרחישים עתידיים רבים, אולם יעל בחרה להתמקד בחום קיצוני המתבטא לרוב גם בחוסר משאבים: מים, מזון, מחסה ולעצב את שלד האדם.

דרווין טען כי האדם, כמו כל היצורים החיים, התפתח בתהליך אבולוציוני רב שנים של ברירה טבעית והתאמה לסביבה, לכן רבים סבורים שגם בעתיד ישתנה האדם בהתאמה לשינויים הקיצוניים בסביבתו.

המייצג ״האדם המוצל- הומו סומברדוס״ חי באזורים חמים במיוחד ומותאם לכך. לדוגמא, רגליו ארוכות כדי להרחיק את מרכז הגוף מפני הקרקע החמה, מרכז הגוף קטן ומכווץ עקב חוסר המשאבים, הראש מתרחב , יוצר צל תוך כדי הגדלת שטח פנים ביחס לנפח על מנת לייעל את תהליך קירור בגוף ועוד.

יעדים מנחים:  

  • יעד 12 - צריכה וייצור אחראיים,
  • יעד 13 - שינוי אקלים,
  • יעד 15 - חיים על פני האדמה.
  1. טל בלבול / הנדסת חומרים פולימרים / שמנים אתרים כחומר דוחה שורשים למערכות ההשקיה התת-קרקעיות

מערכת ההשקיה התת-קרקעית נחשבת לאחת מטכניקות ההשקיה היעילות והנפוצות ביותר בתחום החקלאות.           

אחת הבעיות המרכזיות שנתקלים בשימוש עם מערכות אלה הנה חדירת השורשים, שנוטים לחדור לתוך חלל הטפטפת ולגרום לסתימה. כיום, הדרך הנפוצה ביותר להתגבר על בעיה זו, היא הזרקת כימיקלים כגון חומרי הדברה וקוטלי עשבים סינתטיים עם מי ההשקיה. אולם, השימוש הבלתי מוגבל בחומרים אלו, גורם לפגיעה חמורה באיכות הסביבה, כמו זיהום הקרקע וזיהום מקורות המים ( שמוביל להרעלת בעלי חיים ימיים ). יתרה מזאת, חלק משאריות החומר לעתים נשארות על גבי מוצרי הצריכה, שמוביל לזיהום תזונתי ולבעיות חמורות בבריאות האדם. 

בפרויקט זה, טל פיתחה חומר טבעי שאינו רעיל, כדי למנוע את חדירת השורשים, תוך צמצום השימוש בחומרים סינתטיים, המתאים גם לשימוש בחקלאות האורגנית והביולוגית. חומר זה משולב בתוך שלוחות הטפטוף, כך שתוך כדי ההשקיה המים נושאים עימם את החומר הפעיל לחורי הטפטפת ויוצרים בסביבה זו אזור שאינו ידידותי לשורשים, המונע את חדירתם לאורך זמן. חומר זה מבוסס על שמנים אתרים, המצליח לדחות ממנו את צמיחת השורשים, ללא הפגיעה בהתפתחות הכללית של הצמח ואף משפר את תנובתו. לפיכך, פיתוח זה מהווה אלטרנטיבה טבעית ואקולוגית לקוטלי העשבים הסינתטיים, ללא זיהום האוויר, היבשה והמים. 

יעדים מנחים:

  • יעד 3 - בריאות טובה ורווחה אנושית,
  • יעד 6 - מים נקיים ותברואה,
  • יעד 14 - שימור המשאבים הימים - חיים מתחת למים,
  • יעד 15 - חיים על פני האדמה.
  1. יובל שטינפלד / עיצוב אופנה /  מַעְגָּלִי - CIRCU lar

הפרויקט ״מַעְגָּלִי״ עוסק ביחסים שבין האדם לטבע, והוא בא לידי ביטוי באמצעות יישום טכניקות של עיצוב מעגלי ומספר מקורות השראה: חוויותיי האישיות-סובייקטיביות מילדות בקיבוץ קטן; המעגליות והמחזוריות שבמערכת הטבע; וסיפור הילדים ״העץ הנדיב״.

יובל עיצבה קולקציית מחויטים נשית שהוכתבה על ידי חומרים התואמים את הטכניקה העיצובית, של עיצוב מעגלי. הצלליות נוצרו בהתאם להשראה שקיבלה מהטבע והן גדולות, ארוכות ומשוחררות. הצבעוניות והרקמות תואמות גם הן את ההשראה והן לקוחות מגווניו ומרקמיו השונים של הטבע.

הרקמות בפרויקט נולדו כתוצאה משיתוף פעולה עם המיזם החברתי ״רוקמות התחרה״, קבוצת נשים רוקמות מהכפר הדרוזי חורפיש שבצפון הארץ. מיזם זה תומך בהעצמה נשית חברתית וקהילתית. עבודת הרקמה עבור פרויקט הגמר, אפשרה לנשים אלו לשמר את עבודת הרקמה המסורתית שלהן וסיפקה להן תעסוקה ובכך אפשרה להן לכלכל את עצמן ולהיות עצמאיות.

הקולקציה היא תולדה של השינוי המתחייב בתעשיית האופנה היום, שכידוע היא בין התעשיות המזהמות בעולם, הרבה בגלל מודל של ייצור-שימוש-זריקה. ״מַעְגָּלִי״ מציע אלטרנטיבה למודל הנוכחי הזה. החומרים מהם עשויה הקולקציה, מאפשרים ״סגירת מעגל״ מלאה, ובכך, אני מציעה גישה עיצובית אלטרנטיבית של ייצור-שימוש-ייצור חוזר.

התו האקולוגי הבינלאומי לטקסטיל TEX-OEKO, בחנו את הדגמים בקולקציה והעניקו את תו התקן הגבוה ביותר של הארגון - MADE IN GREEN.

 יעדים מנחים:

  • יעד 8 - עבודה הוגנת וצמיחה כלכלית,
  • יעד 9 - תעשיה, תשתיות וחדשנות,
  • יעד 12 - צריכה וייצור אחראיים.
  1. מיכל סלונים, ליאת וקס /  תואר שני בעיצוב / Treeplay 

ערכת מחברים ליצירה ובנייה חופשית בענפים. המחברים עשויים מפסולת של תעשיית המזון-ביופלסטיק - המתכלה בקלות, לא רעיל וידידותי לסביבה.

בתצפיות שערכו בגן השעשועים, המקום שאמור לספק "זמן משחק בחוץ" לילדים בו מבלות זמן רב כאמהות, שמו לבכי הפחד מנפילות וה"הורות הליקופטר", המאפיינת את הורי התקופה, יצרה גינות מאוד מנותקות מהסביבה, עם מתקני פלסטיק ורצפת גומי שתוחמת את האזור. כמעט כל גן מוקף באזור טבעי וירוק. כמעט ואין אינטראקציה בין הילדים וההורים לבין הטבע מסביב. ולכן רצו ליצור משהו ש"יזמין" ילדים לבלות יותר בחלק שהוא כרגע ה"תפאורה".

לחיבור לטבע יש חשיבות גדולה על הבריאות הנפשית והפיזית של בני אדם. המטרה של הפרויקט הינה להגדיל את הזמן שמבלים ילדים בטבע האורבני ואת החיבור הפיזי לטבע בזמן הפעילות. מחקרים הראו שככל שהקרבה לטבע גדלה ומוחשית יותר כך רמת האושר של אנשים החיים בעיר היתה גדולה יותר.

מיכל וליאת בחרו לפתח מוצר הרכבה ובנייה, מחברים לענפים בשאיפה להעצים את המשחק החופשי, הדמיון בסביבה טבעית ועל מנת לפתח חווית בניה קלה ומגוונת בחומרים טבעיים. לאחר ניסיון עם מתכונים שונים, הצלחו להגיע לתערובת מקליפות תפוחים ותפוזים אשר אפשרו יציקה לתבנית ויצירת מחברים נוחים, מתכלים ונעימים לשימוש.

יעדים מנחים:

  • יעד 11 - ערים וקהילות מקיימות,
  • יעד 12 - צריכה וייצור אחראיים,
  • יעד 13 - שינוי אקלים.
  1. סופיה פקס ושרון שטרנברג / עיצוב פנים מבנה וסביבה /  Urban RetreEts

איך הטבע בעיר מתנהג עם הפסקות מהאנושות?

התפרצות הקורונה הביאה את האנושות למצב חדש של נסיגה זמנית מהמרחב האורבני, דבר שגרם לטבע להגיע למקומות בעיר בהם לא היה קודם. הפרויקט שלנו מציע להגדיל את שטח הטבע בעיר, באזורים החודלים להיות בשימוש בעונות הנסיגה, בצורה שתאפשר קיום הרמוני עם המרחב.

הצורך באזורים ירוקים נוספים במרחב העירוני, יחד עם הפחתת השימוש בתשתיות מסוימות, הביאה את סופיה ושרון למחשבה להשמיש מחדש את אותן התשתיות בתור מרחבים ירוקים חדשים בעיר, שיעזרו בהפחתת הזיהום העירוני תוך כדי שימוש בסביבות אקולוגיות קיימות. 

בתקופת הגל הראשון של וירוס הקורונה, הסגר גרם למכוניות רבות לרדת מהכבישים, ולאנשים להישאר בבתים. לאחר חקירת הכבישים, חקירת האזורים הירוקים בעיר וחקירת ההשפעות של וירוס הקורונה על המרחב האורבני, החליטו להפוך כבישים מסוימים, שלפי מידע GPS, אינם עמוסים בדרך כלל, למרחבים ירוקים עבור הציבור המתגורר ליד, בתקופת החורף, שעד כה הייתה "תקופת הסגר".

 בכבישים הנבחרים יוחלף האספלט באריחים פולימריים מאווררים, מעליהם ניתן יהיה לפזר אדמת גן, זרעים ואבקנים של צמחייה עונתית קיימת באזור, ומתחתיה יהיו קיימות שכבות שיאפשרו לזרע להפוך לצמח באמצעות אגירה מסוימת של מי הגשמים, ולצמוח בחודשי החורף. בקיץ, האריחים ימשיכו לשמש בתור כביש רגיל, יציב וחזק מספיק בכדי שמכוניות ייסעו עליו. 

הפרויקט מציע יצירה של מרחב עונתי, מתחדש ומחזורי בו מחודש מסוים, תיסגר התנועה בכדי שניתן יהיה לאפשר את קיומם של הצמחים, בע"ח והאנושות יחדיו. לאחר חודשי החורף, כאשר הצמחייה תגיע לסופה עונתה, יחזור המרחב לשרת את המכוניות.

ידעים מנחים:

  • יעד 9 - תעשיה, תשתיות וחדשנות,
  • יעד 11 - ערים וקהילות מקיימות,
  • יעד 13 - שינוי אקלים.
  1. נתנאל יאראק ודניאל גולני / הנדסת חומרים פולימרים /  פולימרים בעלי קשרים הפיכים לשימוש במיחזור חומרים 

 מאז ייצורו של הפולימר התעשייתי הראשון ועד היום, הפכו הפולימרים לכמה מהחומרים הנפוצים ביותר.  בשנים האחרונות, לצד הצריכה הגוברת של חומרים פולימרים ומוצרי פלסטיק, ובשל העובדה שחומרים פולימרים/ מוצרי פלסטיק אינם מתכלים בקבועי זמנים רלוונטיים, החלה צומחת מודעות בקרב הקהילה המדעית והבין לאומית לזיהום המשמעותי המשיתים מוצרים אלו. על אף שניתן למחזר מספר פולימרים (כמו PP, HDPE, LDPE), עדיין אין מדובר בפתרון אוניברסלי לבעיה, היות והתכונות המכאניות של הפולימרים הממוחזרים נחותות בהשוואה לאלו המקוריים.

פולימרים בעלי קשרים קוולנטיים הפיכים (Vitrimers) מהווים קבוצה חדשנית של חומרים פולימרים. מחד, חומרים אלו הינם בעלי טווח רחב של תכונות אפשריות – מתכונות מכאניות טובות המאפיינות תרמוסטיים דוגמת אפוקסי ו/או תרמופלסטיים "High Performance". מאידך, חומרים אלו הינם בעלי יכולת מחזור גבוהה, כאשר ניתן לבצע בהם שימוש חוזר מספר פעמים מבלי לגרוע מתכונותיהם המקוריות. באופן זה, חומרים אלו טומנים בחובם הבטחה משמעותית להפחתה ביצירת פסולת פלסטיק. 

לצד פיתוח ומחקר של שתי מערכות ויטרימריות, האחת בתחום האלסטומרים והשנייה בעלת תכונות מכאניות דמויות "High Performance", שיכולות, כאמור, לשמש גם מצד עצמן כפולימר/ חומר גלם בעל יכולת מחזור משמעותית, מתמקד המחקר בשילוב ושימוש בחומרים אלו כמטריצה מאגדת לחומרים ממוחזרים, באופן שישב להם את תכונותיהם המקוריות ויאפשר שימוש חוזר משמעותי בפסולת הפלסטיק הקיימת. כך, ניתן להפחית באופן משמעותי את הזיהום לו "תורמת" תעשיית הפלסטיק בעולם בכלל, ובישראל בפרט. 

 יעדים מנחים:

  • יעד 3 - בריאות טובה ורווחה אנושית,
  • יעד 6 - מים נקיים ותברואה,
  • יעד 8 - עבודה הוגנת וצמיחה כלכלית,
  • יעד 12 - צריכה וייצור אחראיים,
  • יעד 14 - שימור המשאבים הימים - חיים מתחת למים,
  • יעד 15 - חיים על פני האדמה.
  1. נטלי צור / עיצוב אופנה / MADE TO LAST

הפרויקט עוסק בחיפוש דרכים חלופיות לשיפור תהליך העיצוב ואופן המחשבה על אופנה בהקשר של קיימות.  

נטלי חקרה על תהליכי הייצור של הבגד ועל ההשפעות שלו על הצרכן והסביבה, על תעשיית האריזות והניילונים, שהינו אחד מהגורמים המזהמים בתעשייה. מצד אחד, נזרק מיד עם רכישת הבגד ונערם להרים שלמים של זבל שככל הנראה לא יתכלו לעולם ומצד שני, אחד הדברים היותר נחשקים באקט הרכישה.

בקולקציה שלה היא מנסה למזג בין האריזה לבגד על מנת למנוע השלכת פסולת מיותרת ולכן יצרה מלתחה שבה לכל פריט יש את האריזה שלו. זוהי מלתחה חכמה ועל זמנית המתכתבת עם המונח ''עולם שנעלם'' והטשטוש שנוצר בשינויי מזג האוויר, יש עונה אחת ומידה אחת המתאימה לכולם ומורכבת מחומרים טבעיים מול חומרים ממוחזרים המגיעים ממוצרי אריזה. לכל פריט ישנו מפרט משלו עם מידע ממה הוא עשוי ואיך ניתן לקפל אותו לתוך האריזה שלו, על ידי סימני קיפול. 

הטכניקות בהן השתמשה ליצירת הקולקציה הינן טכניקות מקיימות אשר משפיעות על התהליך העיצובי: 

Zero waste, Up cycling ו- Mono material . 

 יעדים מנחים:

  • יעד 12 - צריכה וייצור אחראיים,
  • יעד 13 - שינוי אקלים,
  • יעד 15 - חיים על פני האדמה.

צילומים: אחיקם בן יוסף

מתעניינים/ות בלימודים בשנקר?

התקשרו עכשיו למרכז המידע והרישום 1-800-55-1111, או השאירו פרטים ונחזור אליכם >>