הארץ: אי אפשר לנתח תרבות בלי להישען על פוקו ודרידה?

אחת מרוחות הרפאים המרחפות על פני האקדמיה המערבית מאז שנות ה–60 של המאה שעברה היא גוף הידע המכונה "לימודי תרבות". כיום ברור כי ככל שהשיער והבגדים נעשו לא מסודרים, מבולגנים, בולטים, צבעוניים וצעקניים, כך גם התיאוריות שליוו את העשורים שבאו בעקבותיהם הלכו ותפחו ונעשו בליל אחד גדול ומבולגן של גופי ידע המכונסים בדיסציפלינה זו. עד כה חוקרים וסטודנטים ישראלים הסתפקו בסדרות הספרים באנגלית בהוצאת אוניברסיטת דיוק והוצאת ראוטלדג', המפרסמות מאז שנות ה–90 בתדירות ניכרת קובצי מאמרים בסיסיים על לימודי תרבות, תרבות חזותית, תרבות של התנגדות, תרבות קווירית, תרבות משנה ועוד. הספר החדש ועב הכרס "תרבות חזותית בישראל" בעריכת סיון רג'ואן שטאנג ונועה חזן הוא ניסיון ראשון, חשוב ומעורר מחשבה להציג בפני הקורא הישראלי את גופי הידע הללו, בעיקר מהזווית של התרבות החזותית, ויש לברך על עצם הניסיון, גם אם אינו נטול בעיות.

מהם לימודי תרבות ומהו תת־הז'אנר המכונה תרבות חזותית? יותר מכל זהו הביטוי המוסדי־אקדמי לשיח הפוסט־מודרניסטי. מדובר בגופי ידע שצמחו בשולי המוסדות האקדמיים במערב אירופה ובארצות הברית. הם מורכבים ורב־תחומיים ונמצאים כיום במאבק על קיומם, הגדרתם וייחודם. בניגוד לדיסציפלינות אחרות, הם חסרים מערך ייחודי של כלים מתודולוגיים והגדרה מדויקת של מושא המחקר. הם מבטאים פרספקטיבה של יחידים וקבוצות המרוחקים (או שהיו מרוחקים בעבר) מהמרכז ההגמוני. מטרתם משולשת: לבחון את האופן שבו היררכיות שממיינות ושמסווגות מוּבְנוֹת ומתוחזקות, ללמוד תרבות בת זמננו תוך קריאת תיגר על גבולות הדיסציפלינות המסורתיות ולקבוע צורת חשיבה וגופי ידע חדשים המתבססים רק בחלקם על אלה הישנים. נוסף על כך, יש לראות בלימודי תרבות פרויקט פוליטי של קבוצות הממוקמות בדרך כלל משמאל למרכז המפה הפוליטית ומבקשות ללמוד לנתח את מערכות הכוח וההגמוניה, ולעתים אף להתנגד להן.

הדמות הבולטת ביותר בגוף ידע זה היא הפילוסוף מישל פוקו, שאולי אפשר לכנותו "אב מייסד" של התחום, אף כי הוא עצמו מעולם לא קישר את עבודתו עם המושג "לימודי תרבות". לצדו משויכים לתחום הוגים וחוקרים רבים העוסקים בגופי ידע מגוונים, והמצוטטים תדיר בקובץ, ובהם חנה ארנדט, הומי באבא, ז'אן בודריאר, פייר בורדייה, ג'ודית באטלר, ולטר בנימין, רולאן בארת, קליפורד גירץ, ז'אק דרידה, סלבוי ז'יז'ק, אדוארד סעיד, פרנץ פאנון וז'וליה קריסטבה. גם בישראל מתקיימים גופי ידע המכונים לימודי תרבות או לימודי תרבות חזותית, אולם מדובר בעיקר בחיקוי או מודיפיקציה מקומית של גופי הידע המערביים

מתעניינים/ות בלימודים בשנקר?

התקשרו עכשיו למרכז המידע והרישום 1-800-55-1111, או השאירו פרטים ונחזור אליכם >>

התקשרו אלינו 1-800-55-1111, או השאירו פרטים ונחזור אליכם >>