השנים הטרופות | "הדור של 1940", ספרו החדש של עודד היילברונר, שופך אור חדש על החצר החשוכה שלנו

עודד היילברונר, היסטוריון שמתמקד בהיסטוריה תרבותית וחברתית של אירופה וישראל, עוסק בספרו החדש, "הדור של 1940", בנושא שנוגע בעצבים חשופים: התאבדויות ומחלות נפש בעשור השני לקיומה של ישראל, בשלהי שנות ה–50 ובשנות ה–60. ספר מרתק זה שופך אור על סוגיות שרבים העדיפו לא לעסוק בהן עד כה, אולי כי לא רצו להיכנס לחלק המוסתר והחשוך בחצר האחורית של החברה הישראלית.

השנים 1958 עד 1967 נחשבו ל"עשור המוצלח" או ל"עשור הנורמלי". אלה היו שנים רוויות הצלחות והישגים, שנות התפתחות והתבססות (אף על פי שב–1966 ישראל נקלעה למיתון קשה). כפי שמצוין בספר, ההיסטוריון מרדכי נאור כינה את העשור השני "ימי התום", וההיסטוריון צבי צמרת היטיב לצייר את האופטימיות, שבה תקופה זו החלה, בשעה שתיאר כיצד הונחה אבן הפינה לכור בדימונה ונערכה שיחת הטלפון הראשונה הישירה, שלא דרך מרכזייה. היילברונר כותב שבאותן שנים תרבות הצריכה הישראלית הלכה ושיגשגה: "ב–1958 נפתח בתל אביב הסופרמרקט הראשון. יותר ויותר מוצרי צריכה מסוגים שונים, החל מקוסמטיקה, היגיינה, כלי בית, מזון וכלה במוצרי צריכה חשמליים, החלו להופיע בחנויות" — והוא מדגיש שבאמצע שנות ה–60 "חלה עלייה ניכרת ברכישת מכוניות פרטיות" והתפתח "תהליך נורמליזציה של ישראל" בתחומים רבים: בפוליטיקה (ביטול הדרגתי של הממשל הצבאי), בחינוך ובתרבות (היילברונר מציין למשל את להקות "שלישיית גשר הירקון" ו"החלונות הגבוהים" כדוגמאות לרוח החדשה של התקופה).

לקריאת הכתבה המלאה באתר "הארץ" לחצו כאן!

צילום בראש העמוד: דניאל צ'צ'יק

מתעניינים בלימודים? השאירו פרטים