סופשנה 2018: בוגרי המחלקה לתקשורת חזותית הציגו בסדרת הגשות פתוחות ומסקרנות

"כל שנה בעת הזו אני מתבונן ברשימת פרויקטי הזמן ומנסה לבחון מה אני מבין מהם." אומר דקל בוברוב, ראש המחלקה לתקשורת חזותית, בדבריו על המחזור האחרון. בוברוב מבקש שנבדוק מה ההשפעה (אם בכלל) של תכנית הלימודים, מהם המגמות, הנושאים, הפלטפורמות, האם ניתן לראות מכנים משותפים ובמידה וכן מה הם? ההתבוננות בפרויקטי הגמר טרם שלב הביקורת וההערכה המקצועית, היא בעיקר ניסיון ולהבין את הדור הנוכחי הבא לידי ביטוי בקבוצת מיקוד של 80 אנשים צעירים שסיימו ארבע שנות לימוד ומה שהם למדו כאן ומי שהם יוצאים מכאן החוצה כסוכנים המנסים להשפיע על התרבות החזותית מכל מקום אליו יגיעו.

ניתן לראות השנה פרויקטים המנסים להטיל ספק בסדרים הקיימים, בחלוקה החברתית, למי מותר ולמי אסור, העלאת מחשבות לא מקובלות, התבוננות בקבוצות חלשות, לשאול שאלות בנוגע להנהגה, לעתיד, להעביר ביקורת, לכעוס,  להתבונן מחדש בסדר המקובל ולהציע נקודת מבט אחרת .בנוסף, ניתן להבחין בהתעסקות של הסטודנטים בקשיי החיים בעידן הנוכחי, קצב מהיר, לחץ , נדודי שינה, הפרעות קשב, חרדות, התמודדות עם קשיים במשפחה, הורים חולים, בעיות של אמון, של תקשורת ושאלות לגבי מקום מחייה. לתוך זה ממשיך (ומשתלב) העיסוק בחיים בעידן הטכנולוגי, מה מיקומה של הטכנולוגיה בחיינו, כיצד היא משפיעה על חיי היום-יום ועל הקשרים החברתיים והרומנטיים. על מה עוד תשתלט הטכנולוגיה? על החלומות שלנו? על הזיכרונות שלנ? והרשתות החברתיות , מה הן עבורם? החיים? העתק שלהם? תחליף?

סופשנה 2018: תקשורת חזותית ››

השנה אין פה עיסוק בשאלות גדולות ופוליטיות, הסטודנטיות (והסטודנטים) רואים עצמם קודם כל ישות עצמאית שלא מחויבת לקבוצת השתייכות ובתוכן קבוצות מגדריות ובכל זאת שמים את האצבע על הבניות חברתיות מסורתיות שמאלצות אותם (עדיין) להתנהג בצורה מסוימת בניגוד לדרך החשיבה האינדיבידואלית בה הם מחזיקים והאפשרות כביכול ״לבחור״ . הן רואות בהטרדות מיניות תופעה שלא ניתן למגר ומציעות דרכים להתמודד איתן, מבקשות מקום במסגרות שבאופן מסורתי מיועדות לגברים, בוחנות מסורות נשיות ומנסות להתבונן בהן בלי שיפוטיות, עם כוונה אמיתית וכנה להבין את העבר ומה קרה למסורת איפשהו בדרך ואיפה הן נמצאות במסע הזה ומנסות למרוד באידאל היופי המקובל .

ובתוך כל זאת מתייחסים לזמניות שהמקום בו אנו חיים מזכיר לנו אותה מידי יום, האם להישאר או לעזוב? מתייחסים לאפשרות של הגירה והדרכים להתמודד איתה, מסעות למקומות רחוקים (אמיתיים ומדומיינים) , מעברי דירה ומקום לחיות בו. הפרויקטים מתייחסים לשאלה המפחידה שהיא חלק בלתי נפרד מהזהות המקומית: ומה יקרה אם יקומו עלינו להורגנו? עד כמה אנחנו מוגנים? כעם, כיחידים? האם כדאי לעשות מאמץ ולהכיר את השונים מאיתנו, או אולי להיסגר בדלת אמותינו?​

מתעניינים/ות בלימודים בשנקר?

התקשרו עכשיו למרכז המידע והרישום 1-800-55-1111, או השאירו פרטים ונחזור אליכם >>

התקשרו אלינו 1-800-55-1111, או השאירו פרטים ונחזור אליכם >>