"כשאני מציירת, מבחינתי אני רואה"

שבוע מרקחה שווה, בשיתוף קרן אדמונד דה רוטשילד, מתקרב בצעדי ענק ומעורר הדים סביב הנושא המרכזי שלו - נגישות. בזמן שהסטונדטים נמצאים בטירוף של ההגשות והמבחנים, הצלחנו למצוא זמן לשבת עם דניאל אונגו-לוי (22), סטודנית שנה ב' במחלקה לתקשורת חזותית, אשר מתמודד עם לחצי הלימודים, ועם לקות ראייה חמורה. 

למרות זאת, בזכות עבודתה המשותפת עם הלה - המרכז לקידום הסטודנט, היא הצליחה לעבור את השנה הראשונה במחלקה, למדה על ההתאמות שמגיעות לה ונשארת די אופטימית לגבי העתיד - "אני יודעת שיש לי גב וארגון שדואג לי ולצרכים שלי". 

ספרי לנו על המגבלה שלך

"נולדתי עם קטרקט בשתי העיניים - זו מחלה שבדרך כלל פוגעת במבוגרים, שגורמת לעדשה הפנימית של העין להיות מלוכלכת. זה כאילו שיש לך וילון על העין ואתה רואה רק צללים. בגיל חודשיים הבנו שמשהו לא בסדר והתחלתי לעבור סדרת ניתוחים. בגיל 3 גילינו שיש לי מחלה נדירה נוספת, גלאוקומה, שזו מחלה שפוגעת בעצב הראייה, ואם לחץ הדם שם עולה אז אני יכולה להתעוור. זו מחלה כרונית מסוכנת, שגם פוגעת בראייה. יש לי קושי בלקרוא דברים מקרוב או מרחוק, אני לא מצליחה לראות כתב קטן, ובקיצור - אני לא ממש רואה כמו בן אדם רגיל".

ויחד עם כל זה, הלכת בסוף ללמוד תקשורת חזותית

"בסביבות אותו הזמן גילו שאני יודעת לצייר - אני זוכרת את עצמי מציירת על כל דבר, ולמרות שלא ראיתי טוב – אהבתי את זה, והייתי מציירת מהרגש ומהזיכרון. פשוט ידעתי שזה מה שאני רוצה לעשות! כשאני מציירת, מבחינתי אני רואה".

את מסתדרת עם הלימודים? את לא מרגישה שהראייה מגבילה אותך?

"השנה הראשונה בלימודי תקשורת חזותית הייתה לי קשה, כמו לכל אחד, פשוט כי התעסקתי בדברים שהם לא התחום הטבעי שלי. למשל, יש לי בעיה עם קשר עין-יד, אז ממש הסתבכתי כשהייתי צריכה לחתוך דברים, והייתי פשוט חותכת את עצמי. מצד שני, אני יכולה לעבוד עם מחשב מוגדל ואז ממש נוח לי".

ואיך שמעת על "הלה - המרכז לקידום הסטודנט"?

"שמעתי שזה מרכז שעוזר לאנשים עם מוגבלויות, והחלטתי שאני אלך אליהם ואבדוק מה יש להם להציע. בהלה פגשתי את רבקה, אחראית הנגישות של המרכז, והיא פשוט שינתה את עולמי. בזכות הלה למדתי שמגיע לי סיוע מביטוח לאומי ובדקתי את הזכאות שלי לעזרה. יש המון דברים שלא ידעתי שמגיע לי, והן פשוט לימדו אותי ללכת ולבדוק את הדבר הזה. אם לא הייתי הולכת להלה - לא הייתי יודעת כמה עזרה מגיעה לי".

כיצד המרכז עוזר בחוויית הלימודים שלך בשנקר?

"וואו, בהמון תחומים! נגיד, כל עניין ההתאמות למבחנים, שאני זקוקה למבחן מוגדל. אני צריכה מקום קרוב בהרצאות ויש אזור שמואר במיוחד בשבילי - הצלחתי לראות ככה הרבה יותר טוב, וזה ממש לא מובן מאליו. אני יודעת שיש לי גב וארגון שדואג לי ולצרכים שלי".

מה ההתרשמות שלך מהמכללה בכל הנוגע למגבלה שלך?

"אני חייבת להגיד שעד כה החוויה מדהימה. יש קבלה מכל המרצים והחברים, כולם מאוד תומכים, עוזרים ומפרגנים. המפגש עם החברים שלומדים כאן ממש עזר לי לעבור את השנה הראשונה. נורא חשוב לי להשקיע, במיוחד בתחום שאני מתעסקת בו, ואנשים רואים את המאמץ ומעריכים את זה. הרבה מהמרצים מאוד מתחשבים בכל העניין של לקות הראייה, ומציעים לי עזרה וייעוץ".

יש לך טיפים לסטודנטים במצב דומה?

"קודם כל לבקש עזרה. זה לא קל, אבל זה משהו שחייבים לעשות, ואין מה להתבייש בזה. אני יודעת שאם לא הייתי מבקשת עזרה, היה לי הרבה יותר קשה ולא הייתי יודעת איך להתמודד, בטוח הייתי ממשיכה להיחתך מהמספריים... צריך גם לזכור שהשנה הראשונה היא קשה במיוחד לכולם, ואני חושבת שתמיד טוב לקחת את הדברים בצ'יל. שיזכרו שהמרכז קיים כאן, ושאפשר להיעזר בו. אני ממש מודה להם על זה".

מה התכנון שלך לאחר הלימודים?

"אני ממש רוצה לעבוד כמאיירת - זה לגמרי החלום שלי".

מתעניינים/ות בלימודים בשנקר?

התקשרו עכשיו למרכז המידע והרישום 1-800-55-1111, או השאירו פרטים ונחזור אליכם >>

התקשרו אלינו 1-800-55-1111, או השאירו פרטים ונחזור אליכם >>