כלכליסט: אביאל בסיל, בוגר המחלקה לתקשורת חזותית, מספר על התשוקה לאיור ספרי ילדים ועל ההבדל בין חיות לאנשים

איור ספרי ילדים הוא התשוקה הכי גדולה של אביאל בסיל. לפני חמש שנים הוא סיים את הלימודים במחלקה לתקשורת חזותית בשנקר, מאז עבד בקצב חריג, ואייר 26 ספרים - בממוצע ספר אחד כל עשרה שבועות. הסיבה לכך כפולה: הרצון להכות בברזל בעודו חם ולהתברג בתעשייה שאהבה את פרויקט הגמר שלו בעת הלימודים - איור "עוג מלך הבשן" מאת נתן אלתרמן; והאתגר להתפרנס מהדבר שהוא כל כך אוהב לעשות.

"השלב ההתחלתי, של הפיצוח הראשוני, הוא הקשה ביותר", מספר בסיל על מלאכת האיור: "אבל ברגע שפיצחתי את הסיפור ויש סקיצות, הביצוע שלהן יותר מכני ועובד מאזור אחר במוח, אז אני יכול לעבור לפיצוח הבא".

העבודה על שלושה ספרי ילדים שונים עזרה לבסיל להבין החלטות עיצוביות שנהג לקבל באופן אינטואיטיבי. “תמיד שואלים אותי אם אני מנסה להבין ילדים או לדבר אליהם, והתשובה היא — לא. אני מצייר את מה שמצחיק אותי או מעניין אותי, וזה מסתדר”, הוא מסביר.

שניים משלושת הספרים שעליהם הוא עובד עכשיו הם ספרי ביכורים לכותביהם; הם גם אלה שמוציאים אותו מהמשבצת של איור חיות, שאפיין אותו מאז שאייר את ספרו הראשון, "עוג". "תמיד קיבלתי לאייר ספרים על חיות; זו נהפכה לדרך למכור לי טקסט", הוא צוחק, "וגם יותר קל לצייר חיות מאשר לצייר אנשים". בהתחלה הוא אייר קלאסיקות וטקסטים של סופרים נודעים כמו אלתרמן, לאה גולדברג, מאיר שלו ואתגר קרת, ולעתים חש מעט מאוים מול הענקים האלה. לאחרונה הוא מאייר בעיקר ספרי ביכורים.

בראש העמוד: איור של בסיל לספר "עוג מלך הבשן", אותו הציג בפרויקט הגמר שלו בשנקר (יח"צ) 

מתעניינים/ות בלימודים בשנקר?

התקשרו עכשיו למרכז המידע והרישום 1-800-55-1111, או השאירו פרטים ונחזור אליכם >>

התקשרו אלינו 1-800-55-1111, או השאירו פרטים ונחזור אליכם >>