צ'ירס: ד"ר יואב רוקמן, ראש המחלקה להנדסה כימית ובירולוג חובב, מספר על הבירות שהוא מבשל בגראז' ביתו ועל הקשר ללימודי הנדסה

מהמזרח הרחוק עד לחופי הים התיכון, ממנזרים עתיקים עד למבשלות נוצצות: עם היסטוריה בת למעלה מ-7,000 שנה, אין פלא שבירה הפכה למשקה האלכוהולי הנצרך בעולם, ממנו נלגמים מדי שנה 100 מיליארד ליטר! ישראל אמנם מצוייה רק במקום ה-43 במדד השתייה העולמי, עם ממוצע של 14 ליטר לשנה לאדם, אך בשנים האחרונות זוכה הענף לפריחה חסרת תקדים. 

ארבעה מרכיבים בלבד אחראים למשקה האהוב והפופולארי: מים, לתת, כשות ושמרים. אבל איך הם הופכים לשיכר מרווה ומוצלח? פגשנו את ד"ר יואב רוקמן, שמלבד היותו ראש המחלקה להנדסה כימית הוא בירולוג חובב שמייצר בביתו בירה איכותית, שסיפר לנו על התהליך: "מדובר בתהליך רב-שלבי, בו משרים לֶתֶת במים חמים ומבצעים מיצוי של העמילנים, שתוך כדי חשיפה למים בטמפרטורה של כ-65 מעלות, הופכים בריאקציות אנזימטיות לסוכרים. לאחר מכן מבצעים סינון של התירוש החם שהתקבל ומעבירים לסיר בישול גדול להרתחה".

"תוך כדי הרתחה מוסיפים כשוּת  - תפרחת של הצמח הנקבי Humulus lupulus - שמוסיף חומרי טעם וריח ומקנה לבירה את טעמה המריר", מוסיף ד"ר רוקמן: "לאחר שלב זה מצננים את התערובת כמה שיותר מהר, מעבירים אותה למיכל תסיסה ומוסיפים שמרי בירה. אלו "אוכלים" את הסוכרים שבתירוש ויוצרים פחמן דו-חמצני ואלכוהול".

ד"ר רוקמן בפעולה במבשלה הביתית (יח"צ)

אז איך מגיע מהנדס כימאי בכיר לעסוק בבישול בירה? "תמיד אהבתי לבשל והרעיון של בישול בירה משך אותי במיוחד - אולי בשל הרקע האנגלו-סקסי שלי", מספר ד"ר רוקמן. נקודת המפנה שהובילה אותו להתעמק בנושא היתה מתנת יומולדת מיוחדת שקיבל מרעייתו: "היא החליטה להעניק לי קורס בישול בירה, מה שחשף אותי לרזי התחום וגרם לי להתאהב בו באופן מיידי", הוא נזכר.

"ההבנה העמוקה שיש לי בתהליכי ההכנה - מיצוי, מעבר חום (חימום וקירור), סינון וריאקציות - כמו גם יכולתי להבין את הקשר בין כמויות הסוכר לאחוז האלכוהול, אפשרו לי לבנות במוסך ביתי מעבדה קטנה ליצור בירה", אומר ד"ר רוקמן.

מאז החל להתמחות בתחום הבירה, מבשל ד"ר רוקמן מדי חודש מנה או שתיים בנות 30 ליטר מכל הסוגים: אייל, לאגר, כהה, בהירה או מבוססת חיטה. "תהליך הבישול משלב יצירתיות ומספק הנאה וסיפוק גדולים", הוא אומר: "אפשר לשלוט על פרמטרים שונים - החל מסוגי הלתת והכשות, עד לזמני ותנאי התהליך - מה שמשפיע באופן ישיר על התוצר הסופי. כל אלו מהווים עבורי מגרש משחקים מהנה ומאתגר. לאחרונה אפילו הוספתי משמשים לאחת הבירות ובעוד כחודשיים אדע מה יצא מהשילוב המסקרן". 

"את המערכת לייצור הבירה בניתי בעצמי ולא השתמשתי בקיט מוכן שמוצע בשוק", מדגיש ד"ר רוקמן ומפרט: "לקחתי צידנית של 40 ליטר, הוספתי לה מסנן וברז ורכשתי מיחם שמתפקד כסיר וכמחמם. הוספתי לו סליל קירור מצינור נחושת ומשאבת אקווריום קטנה, שמספקת את מעגל הקירור לצינון מהיר של התירוש בלי לזרוק מים לביוב - גם אקולוגי וגם חסכוני במים. השתמשתי במיכלים לאחסון נוזלים עבור תהליך התסיסה ואפילו קניתי מקרר ישן והחלפתי את מערכת הפיקוד שלו בתרמוסטט, כך שאוכל לייצר לאגרים - בירות שדורשות תנאי תסיסה קרים, עד לרמה של 4 מעלות". 

המקרר שהפך למתקן קירור לבירות לאגר (יח"צ)

בני המזל שזוכים לטעום מהבירות של רוקמן ("שכנים, חברים ואפילו הסטודנטים שלי, לאחר שהם מגישים את פרויקטי הגמר שלהם") מספרים כי מדובר בחוויה אמיתית. "החברים של הבת שלי, שהגיעו לגיל בו מותר לשתות משקאות אלכוהולים", הוא מספר בחיוך, "אומרים שהתחביב שלי הוא "משבר גיל העמידה" הכי טוב ומגניב שגבר יכול לעבור. האמת? אני לגמרי מסכים איתם".

"אם שאלתם את עצמכם מה לומדים במחלקה להנדסה כימית, הרי שכל התהליכים שתיארתי הם חלק מזה", אומר ד"ר רוקמן ומפתיע ברמז לבאות: "בימים אלו אני בונה קורס של יצור בירה למהנדס הכימיה המתחיל, שילמד סטודנטים איך הנדסה כימית יכולה להיות מיושמת בשטח גם בשימוש בציוד ביתי פשוט". 

לקראת פרידה אנחנו משיקים עם ד"ר רוקמן כוס בירה צוננת והוא מסכם את משנתו במשפט שאנחנו ממהרים לאמץ: "Relax, Have a beer!". 

אילוסטרציה בראש העמוד: Gemma Amor, Flickr - ברישיון שיתופי

מתעניינים/ות בלימודים בשנקר?

התקשרו עכשיו למרכז המידע והרישום 1-800-55-1111, או השאירו פרטים ונחזור אליכם >>

התקשרו אלינו 1-800-55-1111, או השאירו פרטים ונחזור אליכם >>