אורית פרייליך הציגה בכנס בינלאומי את המודל של שנקר לחינוך לאופנה אחראית

אורית פרייליך הציגה בכנס בינלאומי את המודל של שנקר לחינוך לאופנה אחראית

אורית פרייליך, מרצה בכירה ומובילת תחום האופנה האחראית במחלקה לעיצוב אופנה, הציגה מחקר בכנס הבינלאומי International Conference on Education and New Developments (END 2026), שנערך בין 20–22 ביוני 2026 בפונשל שבאי מדיירה, פורטוגל. מאמרה של פרייליך, "The Fashion Curriculum as Impasse: Ethical Sourcing vs. the Image Economy", התקבל לאחר הליך שיפוט עמיתים ופורסם בספר דברי הכנס הרשמי (END 2026 Proceedings), המוכר בפרסום אקדמי ונושא מספר ISBN.

הכנס, המאורגן על ידי World Institute for Advanced Research and Science (WIARS), נחשב לבמה בינלאומית לחוקרים ולאנשי אקדמיה העוסקים בחדשנות בחינוך, בפדגוגיה ובפיתוח תכניות לימודים, והשתתפו בו מאות חוקרים, מרצים ואנשי חינוך מרחבי העולם במתכונת היברידית.

במחקרה בחנה פרייליך במשך למעלה מעשור, את הפער בין האתגרים הסביבתיים העומדים בפני תעשיית האופנה לבין האופן שבו הם משתקפים בתכניות הלימודים בבתי ספר מובילים לעיצוב אופנה בעולם. היא גילתה כי בעוד שבמוסדות רבים אופנה מקיימת נלמדת רק בתואר שני או כתוספת לתכנית הלימודים, בשנקר נושא הקיימות מהווה חלק אינטגרלי מהכשרת המעצבים כבר משנת 2016, באמצעות הקורס "איתחול אופנה". במהלך העשור האחרון התפתח הקורס בשיתופי פעולה עם גופים חברתיים וציבוריים, ובהם פתחון לב, המציאון ודיזנגוף סנטר, תוך עידוד עבודה עם חומרי גלם קיימים, עודפי טקסטיל וחשיבה ביקורתית על אחריות סביבתית.

פרייליך הציגה את השיטה הפדגוגית שפיתחה, SS (Spatial, Sculptural, Storyboarding Framework) – שבאמצעותה סטודנטים מפתחים חשיבה ערכית ואתית מבוססת על כלכלה מעגלית ושימוש חוזר בחומרי גלם קיימים בלבד. התוצרים, שנוצרו מעודפי טקסטיל ומבדי Deadstock, הוצגו באמצעות שיתופי פעולה עם משפיעני רשת, מתוך תפיסה המבקשת להשתמש בכלי "כלכלת הדימוי" כדי לקדם מסרים של אחריות סביבתית בקרב קהלים צעירים.

במסגרת הדיון שהתפתח לאחר ההרצאה נשאלה פרייליך כיצד ניתן לקדם שינוי ממשי בתעשיית האופנה ומדוע בחרה להציג את עבודות הסטודנטים באמצעות משפיענים ולא בתערוכה מסורתית. לדבריה, שינוי אמיתי מחייב שילוב בין חינוך, רגולציה ושינוי תרבותי: "כל עוד התעשייה פועלת לפי מודל של 'קנה–השתמש–זרוק', יהיה קשה לחולל שינוי משמעותי. לצד החינוך, נדרשת גם אחריות מערכתית. במקביל, אם המסר שלנו מבקש להגיע לדור הצעיר, עלינו לפעול בזירות שבהן הוא נמצא."

בכנס השתתפו חוקרים ממוסדות אקדמיים מובילים ברחבי העולם, ובהם TERC מארצות הברית, לצד נציגים ממוסדות ישראליים ובהם אוניברסיטת בר-אילן, בצלאל וה-HIT – המכון הטכנולוגי חולון.

לדברי פרייליך, גם מחוץ לאולמות ההרצאות ניתן היה לראות כיצד ערכי הקיימות נטמעים בחינוך ובמרחב הציבורי. במהלך הסיור המקצועי שנערך למשתתפי הכנס במדיירה בלטו מיצבי אמנות שנוצרו מפסולת פלסטיק שנאספה בחופי האי במסגרת פעילות של תלמידי בתי הספר המקומיים.

"אחד הדברים שלקחתי איתי מהכנס היה ההבנה שהכול מתחיל ונגמר בחינוך," מסכמת פרייליך. "לכן, המונח sourcing הוא מושג מפתח, שכן הוא מסיט את המבט מכלכלת הדימוי – המעודדת צריכה מתמדת של החדש על פני הישן – אל מקורות החומר, תהליכי הייצור והאחריות הסביבתית. כדי לחנך מעצבים אחראים, עלינו ללמד אותם לא רק כיצד לעצב, אלא גם מאין מגיעים החומרים, באילו תנאים הם יוצרו ומהי האחריות הכרוכה בבחירתם".