בוגרות יקרות, המחלקה לעיצוב טקסטיל….איזו שנה זו היתה!

השנה, התמודדתן, עם אתגרים שלא נראו בעבר. אם בכל שנה אנחנו מחכים לראות מה המסר שתביאו ותעבירו לשנים הבאות וכיצד ייראה העתיד דרך העיניים שלכן…השנה, בעולם שאחרי הקורונה או בחיים שלצד הקורונה, שאלות אלה מקבלות משמעות חדשה כשברור לכולנו שמתוך המגבלות הנוכחיות צומח גם משהו חדש.

פרויקט הגמר שהתחיל בהתרגשות גדולה ובימים של שגרה, נעצר ברגע אחד! ונכנס רגע לאחר מכן אל תוך מציאות חדשה שאילצה אתכם להגיב בנחישות ולהמציא המשך חדש וסיום לפרויקט הגמר.

העבודה מתוך הבית הפרטי, חדר השינה, המרפסות והחצרות שימשה עבורכן, הבוגרות, בסיס לפיתוח, לשדרוג ולשכלול של כל המיומנויות הידניות המוכרות לרמה חדשה. במקביל ומתוך הקשבה למציאות, הואצה עבודתכן בפלטפורמות הדיגיטליות במקביל לשמירה עיקשת על הקשר עם מעבדות הטקסטיל במחלקה ועבודה בקפסולות זעירות, לשמירת מרחק וכללים והנחיות שלא היו קיימים עד כה במרחב החיים של כולנו. כל אלה, הניבו פרקטיקות מרתקות ופתחו דרך לעשייה מקורית בעיצוב.

הטקסטיל, שנמצא בכל מקום, מוכר בייחוד בשל נוכחותו הפיזית. אותה פיזיות וחומריות, נאלצה לחשב את עצמה מחדש. והשאלות המתייחסות לחומר שמזוהה כל כך עם הטקסטיל, הופכות בעת הזאת להיות מהותיות וחשובות מתמיד: כיצד מייצרים חומר כשאין גישה לטכנולוגיה? מה עושים כשהחומרים לא זמינים? איך מייצרים חומר בעבודה מרחוק?

בסופו של התהליך אנחנו עומדים ליד פרויקטים שעוסקים בסוגיות משגרת החיים: שאלות באסטטיקה וקולקציה, במהות החומר, במציאות אוטופית ודיסוטופית, ביחס הטקסטיל לגוף ולחלל, באיכות החיים ובריאות הגוף והנפש, באקולוגיה ובעיצוב של מוצרים רכים.

אני רוצה לברך אתכן בוגרות המחלקה על ההסתגלות המהירה למרות אי הוודאות והמשאבים המוגבלים, על תוצרים מרשימים, ועל מפגן של מומחיות בטקסטיל. תודה מיוחדת לכל המרצים והעובדים במחלקה על המחויבות, הנתינה והתגובה המהירה למצב החדש, על היחס האישי למרות המרחק והסגר בימים ושעות לא רגילים, תודה על שהייתם כאן ועכשיו, עבור הסטודנטים ועבור המחלקה של כולנו.

המורכבות הנפלאה של הטקסטיל מזמנת לעוסקים בו מנעד רחב של אפשרויות. עברנו שנה שלא דומה לשום דבר…. וזאת הזדמנות לצמיחה מחודשת שלנו כמעצבים וכמרצים ושל הטקסטיל כאן בארץ.

- הדס הימלשטיין, ראש המחלקה

לאתר הבוגרים של שנקר לחצו כאן!