דבר ראש המחלקה - פרופ' רועי קופר

אמנות אמורה להיות ביקורתית – אל פחד

בוגרי/ות המחזור הנוכחי הם אוסף של אינדיבידואליסטים/יות, כך שהתערוכה הפרושה לפניכם היא פלוראליסטית מטבע הסטודנטים/יות. וטוב שכך.

לצפייה בתערוכה נדרש זמן, סבלנות ופתיחות.

לימודי האמנות בבית הספר אינם מנותקים מהמרחב הציבורי והשיח הציבורי, הם מאפשרים לסטודנטים חירות ומקום למחקר, מקום לדעות מגוונות שבסופו של התהליך מגיעות לביקורת ודיון במקום שבו האמנות מדברת, נוגעת וצועקת.

במשך ארבע השנים פיתח כל סטודנט את השפה הפרטית שלו בתוך עולם האמנות, שפה אותה הוא ימשיך לפתח ולהעשיר ולהשתמש בה לקולו הייחודי. שפת האמנות משתנה ומתפתחת בהתמדה אין סופית ובכך נותנת לאמן את האפשרות שלא לקפוא על שמריו.

היציאה מכותלי בית הספר מציבה בפני הבוגרים/ות אתגרים חדשים ומעמתת אותם עם המורכבות של להיות אמן/ית וכל זאת בתוך מציאות של חברה משוסעת וחסרת סבלנות לאחר.