ידיעות אחרונות: פרופ' חנה דודיוק על הדרך שלה להצלחה כאישה בעולם גברי ומאתגר

כשפרופ' חנה דודיוק, ראש המחלקה להנדסת פלסטיקה ופולימרים, הייתה ילדה קטנה, היא לא הרשתה לעצמה להיות עצובה. היא הייתה צריכה להיות שמחה ומלאת הישגים מרשימים בכל תחום שבו נגעה כדי לספק את רצונה של אמה, שהצהירה בפניה שהיא האושר של חייה והמקור לשמחתה שלה. היא עלתה לארץ לעיר חיפה בגיל שנה, בת להורים ניצולי שואה מרשימת שינדלר. אביה לא הצליח לפרנס את המשפחה והתקשה להתאקלם בארץ ואמה, אישה חזקה שהייתה למפרנסת יחידה, הייתה לה כחברה טובה שמנהלת איתה שיחות עמוקות אל תוך הלילה.

"גדלתי על סיפורי השואה אבל באופן הכי משמעותי שניתן. הרגשתי כאילו חוויתי בעצמי את הדברים, והסיפורים ששמעתי הפכו להיות מעין זיכרונות אישיים שלי. על פניו, זה היה עלול להיות דבר שמשפיע עליי לאו דווקא בכיוון החיובי, אבל בפועל, זה הביא אותי לתובנה שכל עוד יש מה לאכול ומיטה לשים עליה את הראש ולא רודפים אותך, אז הכל טוב. אימא שלי העבירה לי גם את האמונה שהדבר היחידי שניתן לסמוך עליו הוא ידע והשכלה ורצוי בינלאומיים, כדי שתמיד אעמוד על רגליי ואוכל להתפרנס בכוחות עצמי בכל מקום בעולם, ללא קשר לשפה ולתרבות המקומיים".

את שירותה הצבאי עשתה במודיעין חיל האוויר בתקופת מלחמת ששת הימים. לאחר מכן למדה באוניברסיטת תל־אביב בפקולטה לכימיה, ובהמשך סיימה שם את הדוקטורט בהצטיינות יתרה, תוך כדי נישואיה ולידת שתי הבנות. לימים, אחת מהן הפכה להיות עורכת דין, והשנייה רופאה. היום יש לה ארבעה נכדים. "את אותו המסר שקיבלתי כנערה העברתי לבנות שלי, שלא תהיינה תלויות ביכולות של בן הזוג שלהן. מגיל אפס הבנתי שאני לא אהיה תלויה באף גבר בחיי, ושלא אלך בצילו של אף גבר".

בראש העמוד: פרופ' חנה דודיוק (צילום: שחר שדרין)

מתעניינים/ות בלימודים בשנקר?

התקשרו עכשיו למרכז המידע והרישום 1-800-55-1111, או השאירו פרטים ונחזור אליכם >>

התקשרו אלינו 1-800-55-1111, או השאירו פרטים ונחזור אליכם >>